'לפנים משורת הדין'

השיעור הזה הוא שיעור המשך לשיעור ביארצייט הקודם על 'דרכי שלום'. בשיעור זה נמשיך 'לשוחח' עם המאמר של אבא ז"ל, 'האם היהדות מכירה במוסר שאינו תלוי בהלכה' [לעיון במאמר לחץ כאן], במסגרתה הוא דן במשמעות 'לפנים משורת הדין'. הפרדוקס שאבא ז"ל עוסק בו הוא האם יש חובה לנהוג לפנים משורת הדין. הפרדוקס הוא שאם יש חיוב לנהוג 'לפנים משורת הדין' אז לכאורה זה הופך ל'שורת הדין' אם אין חיוב לנהוג 'לפנים משורת הדין' אב מדוע לנהוג כן.
נציע מענה לשאלה זו מתוך עיון ברמב"ם הלכות דעות. עיקר ההצעה היא ש'לפנים משורת הדין' ברמב"ם נכרך במצות 'והלכת בדרכיו', ומזוהה עם החסיד שנוטה מדרך האמצע. יש 'שורת דין' שמשקפת את ה'חכם' ו'לפנים משורת הדין' משקפת את דמות החסיד. שניהם מקיימים מצות 'והלכת בדרכיו', ויש רמות שונות שמידת ההליכה בדרכי ד'. עיון בלשום הרמב"ם מגלה שהחסיד לא חייב לנהוג 'לפנים משורת הדין' אלא שהוא נוהג כך כתוצאה מהנטייה שלו מדרך האמצע.