שיעור 1 – עינויי יום הכיפורים – הפרשיות בתורה

א. הפרשיות

1. ויקרא ט"ז, כט-לא ויקרא כ"ג, כו-לב.
2. במדבר כ"ט, ז-יא.
3. מומלץ לעיין גם בויקרא כ"ה, שם מופיע יום הכיפורים בהקשר של יובל.

ב. נקודות לעיון

1. בלימוד הפרשיות השונות, עמדו על התוכן, המבנה הפנימי של כל פרשה ויחסה לחטיבה הרחבה יותר במסגרתה היא מצויה. מטבעות לשון המצויות בפרשה כדאי לבדוק את משמעותן לאור הישנות המונחים במקומות נוספים בתנ"ך. היעזרו הן במחשב והן בקונקורדנציה. אני ממליץ ללמוד את הפרשיות עם פרשני התורה.
2. ויקרא ט"ז:
   • תנו את הדעת לזיקה בין עבודת כהן גדול ובין העינוי ואיסור המלאכה.
   • תנו את הדעת לפרשנות פסוק ל, ולעולה מזה באשר ליחס בין כפרת וטהרת היום ובין העינוי ואיסור המלאכה.
3. ויקרא כ"ג:
   • המונח "אך" – היכן עוד מופיע, ומה פשרו ומשמעותו? (יש דיון רחב בפרשנים בנדון, מומלץ לעיין בפירוש רשב"ם, ראב"ע ורמב"ן).
   • "מקרא קדש יהיה לכם ועניתם את נפשתיכם" – שימו לב לקשר בין בין מקרא קודש ובין העינויים, תוך השוואה למקראי הקודש האחרים בפרשה. מה מבטא את מקרא הקודש בהם?
   • "וכל מלאכה" – בדקו הופעת מונחים אלו בפרשה בחגים האחרים.
   • יש בפרשה שתי הנמקות "כי" (פסוקים כח-כט). את מה הם מנמקים? (להרחבה – העמק דבר לפסוק כח).
   • "בעצם היום הזה" – דיון רחב בפירוש רמב"ן.
4. במדבר כ"ט:
   • השוו את ציווי היום בפסוק ז, ללשון ציווי היום בחגים האחרים בפרשת המוספים.
   • לאילו חגים אחרים יש מוסף דומה?