מראי מקומות

א. עיון במקראות – מבט ראשוני של פשט
עיינו בפרשיות השונות של נזקי ממון בתורה בשמות כא-כב – השוו את התשלומין המתוארים בפרשיות השונות. מומלץ לעיין בפרשני התורה.

• איזו מילה חוזרת בפרשיות השונות? מה פירושה?
• מילה שמופיעה רק בחלק מהן – לחשוב מדוע רק שם?
• העיסוק במעמד השור המת בבור ושור – למי יהיה המת?
• 'שור תחת השור' – היכן עוד יש דין של 'X תחת Y'? מה המשמעות שלו שם? עיינו גם ויקרא כד, יח [רמב"ם חובל ומזיק א: ג]
• 'מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם' – שדהו וכרמו של מי?
• עמדו על ההיגיון הפנימי של שיטות התשלום המתוארות בפרשיות השונות.
• האם תשלום הנזק נועד לכסות  על ההפסד של הניזק? האם יש מטרה אחרת?
• להרחבה למטיבי לכת – פרשנים מומלצים בדף המקורות – רש"י משקף את המדרש של תושבע"פ; רשב"ם ונצי"ב מייצגים קיראה של פשט המקרא.

תקציר השיעור

• פרשיות נזקי ממון השונות מתארות לא רק אבות נזיקין שונין אלא גם אופני תשלום שונים. מילה שחוזרת בכל הפרשיות היא 'ישלם'; יש דרכים שונות לשלם
• נראה שהעיקרון הקובע הוא 'X תחת Y'; בשור מועד שנגף משלמים 'שור תחת השור'; בשור תם לא ניתן לקיים זאת ולכן יש מתווה על בסיס רעיון דומה – המזיק והניזק הופכים להיות שותפים בשני השוורים ומתחלקים בהם; בבור אין יכולת הצרחה ולכן משלם כסף.
• 'שור תחת השור' מזכיר 'עין תחת עין', שעיקרו אינו פיצוי לניזק אלא מידה כנגד מידה. צליל דומה יש בפסוק בויקרא כד – 'ומכה בהמה ישלמנה נפש תחת נפש'. מחד יש צליל 'נפש תחת נפש'; מאידך – 'ישלמנה'.
• רש"י מביא את מדרש חז"ל שהגבילו את דין 'שור תחת השור' לשוורים באותו שיווי. בפשוטו של מקרא הדין של 'שור תחת השור' הוא אפילו כשהשוורים אינם באותו שווי; תורה שבעל פה קובעת עיקרון של שומא.
• על רקע זה דין 'מיטב שדהו' מתבאר שמצריחים שדות; המזיק פגע בשדה ולכן הוא נותן לניזק את מיטב שדהו.