מראי מקומות

א. הדרא ארעא והדרא פירי

1. בבא בתרא לג: "ההוא דאמר ליה לחבריה מאי בעית בהאי ארעא… שטרא לפירי לא עבדי אינשי".

2. עיינו בגמרא כט. "אלא אמר רבא שתא קמייתא מחיל… והדרי פירי".

• מה למדה הגמרא מהלכתו של רב נחמן ביחס ליסוד דין חג"ש?

3. אחוי שטרך – מה משמע מסוגייה זו ביחס ליסוד דין חג"ש? היזכרו בשיטת הרמב"ן מב..

4. שטרא לפירי לא עבדי אינשי – מהו הסבר יסוד האבחנה בין פירי וקרקע? תנו את הדעת ליסוד האבחנה – מדוע לא כותבים שטר לפירי בעוד שכותבים לקרקע?

ב. נסכא דרבי אבא

1. בבא בתרא לג:, "ההוא דאמר ליה לחבריה… ולתרתי שני ולפירי" (לד.).

2. תנו את הדעת על הדמיון במבנה הספרותי בין שתי היחידות בדף זה.

3. למה החוטף לא יכול לישבע שחטף את שלו?

• עיינו ברשב"ם ד"ה לישתבע.
• להרחבה – גישה שונה לחלוטין בראב"ן בחלק התשובות (בתחילת הספר) סימן כ"ז.
• עיינו בנוסחאות השונות של דברי רבי אמי (מצורף).

ג. משאיל"מ

1. עיינו בבא מציעא צז. במשנה ובגמרא צז:, "שמעת מינה… מתוך שאינו יכול לישבע משלם". שימו לב באיזו שבועה מדובר בסוגייה, והאם יש מי שחולק.
2. הדיון בסוגייתנו – באיזו שבועה מדובר, והאם יש חולק.
3. שבועות מד: במשנה, "שכנגדו חשוד… רבי מאיר אומר יחלוקו". ובגמרא שם מז., "א"ל רבא לרב נחמן… מלמד שהשבועה חלה על שניהם" (מז:). בגמרא משמע שרב ושמואל חולקים על דינו של רבי אבא. האם זה כ"כ ברור? עיינו שם בסוף תד"ה מתוך, "אבל קצת קשה… וצ"ע" (מומלץ לעיין גם בהגהת הגר"א ס"ק א').
4. שיטת רב נחמן – ב"ב לד. תד"ה וכל.

ד. מקור הדין

1. הלימוד בסוגייה בשבועות מז. מ"שבועת ד' תהיה בין שניהם".
2. ב"ב לד. תד"ה הוי, "ונראה לר"י דרבי אבא וכו'.
3. שו"ע חו"מ סימן ע"ה בקצות החושן ס"ק יא.

ה. הבנת הדין

1. האם הבנת הדין של רבי אבא קשורה בשאלת מקור הדין?
2. עיינו שבועות מא. "מאי איכא בין דאורייתא לדרבנן… בדרבנן לא נחתינן לנכסיה". האם יש קשר בין נחתינן לנכסיה לבין דין משאיל"מ? [עיינו בשו"ע חו"מ סימן ע"ה סי"ד].
3. האם דין משאיל"מ הוא דין חדש ומשלם כי לא נשבע או האם הוא נובע מהגדרת חיוב שבועה?
4. עיינו בבא קמא מו. תד"ה דאפילו עד "אם משנגחה ילדה או קודם". וברמב"ם הלכות שאלה ופקדון פ"ה ה"ו ובהשגת הראב"ד. כיצד הבינו הראב"ד והתוס' את דין משאיל"מ?
5. בחשוד – עיינו בבא מציעא ה. תד"ה שכנגדו. האם שתי הדעות בתוספות קשורות בהבנת דין משאיל"מ? להרחבה – רשב"א ב"ב לד. ד"ה ומשלם.
6. מה היחס בין עד אחד ושני עדים, לאור הדיון במשאיל"מ? (להרחבה – שבועות לב. "מתני' דלא כי האי תנא… לאו כממון דמי", וברש"י ד"ה ומ"ס לממונא ובר"י מיגאש ד"ה מתני' כפרו שניהם).ד
7. מיגו – עיינו בדיון של תד"ה הוי מחויב וברשב"א ד"ה ולענין שמעתין.