הכרזה ופסולים שונים לעדות

א. הכרזה

1. סנהדרין כו: "וא"ר אבהו… מי בעינן הכרזה". מה פירוש "בכולן"?
2. שים לב לסדר הדורות של האמוראים בסוגייה. לפי זה ולאור הבנת הביטוי "כולן" הבהר את השתלשלות הדיון (להרחבה – סבתו עמ' 82).
3. רמב"ם הל' עדות פי"א ה"ו.
4. נקודות לעיון:

• מה מטרת הכרזה – לפסול או להודיע?
• היכן מכריזים?
• מה יסוד ההבדל בין גזלן דאורייתא ובין גזלן דרבנן?

ב. פסולים שונים לעדות

1. כו: "סימן דב"ר… קא עבדי לן רבנן". בכל הסוגייה שים לב לשמות הדוברים ולזמנם.
2. "אוכלי דבר אחר":

• רש"י ד"ה אוכלי דבר אחר; תד"ה אוכלי דבר אחר; רמב"ם עדות פי"א ה"ה.
• מהו הפירוש הפשוט שתוס' הציעו? אלו קשיים הטרידו אותם? האם מודעות לזמן המימרה תסייע לתרץ את תמיהותיהם?
• תוספתא כפשוטה גיטין עמ' 872; כתובות סה: "מאי אוכלת… לא פעלתי און".
• שים לב להבדל היסודי בין רש"י ובין הרמב"ם בביאור גדר הפסול.

3. "החשוד על העריות":

• על נוסח הסוגייה ראה אצל סבתו עמ' 84.
• לביאור המונח חשוד ולביאור מח' האמוראים ראה:
• * רש"י ד"ה כשר וד"ה ארבעין בכתפיה
• * תד"ה החשוד על העריות
• * רי"ף, ה: ברב אלפס, "א"ר נחמן… כרב ששת באיסורי", ובמאור הגדול ובמלחמת השם (להרחבה – ראב"ד בכתוב שם עמ' קצד).
• * להרחבה – חידושי הר"ן ד"ה אמר רב נחמן.
• סכם:
• * מתוך פירושי הראשונים יכולת לעמוד על הקושי לבאר סוגייה זו לאור מושגי פסול מהסוגייה כז.. העמד את זמנם של הסוגיות וממילא את פרשנותם הראשונית
• * מהו הפירוש הפשוט ל"חשוד"?

4. גנב ניסן וגנב תשרי – מדוע הוא כשר לעדות?

• רש"י ד"ה באריסא וד"ה ודבר שנגמרה מלאכתו (להרחבה – סבתו עמ' 85).
• רמב"ם עדות פ"י ה"ה (להרחבה – יד רמה ד"ה אמר רב נחמן).

5. הנהו קבוראי – על נוסח הסוגייה ראה אצל סבתו עמ' 85-84.

ג. מידת הזדון הפוסלת

1. גנב ניסן ותשרי להסבר רש"י.
2. הנהו קבוראי.
3. תד"ה החשוד על יצרו תוקפו ונוסחאות הגורסות 'יצרו תוקפו'.
4. כד: תד"ה ואלו
5. להלן כז. מח' אביי ורבא לנוסח הראב"ן (יידון שם).
6. רמב"ם עדות פי"ב ה"א.
7. להרחבה על רקע הנ"ל – קידושין מ: "כל שאינו… כיש אומרים", וברש"י ד"ה ופסול לעדות ובתד"ה ויש אומרים; אוצר הגאונים סנה' סימן תו; רמב"ם עדות פ"ט ה"א ופי"א הל' א'-ה'.