מראי מקומות – פתרונות נוספים לממון המוטל בספק – כל דאלים גבר ושודא דדייני

א. ההוא ארבא וזה אומר של אבותי

1. בבא בתרא לד:, "ההוא ארבא… שלא ניתן להשבון" (לה:). לימדו את הגמרא עם פירוש הרשב"ם, ועימדו על טיב הפתרונות המצויים בסוגיה ועל המדיניות מתי מפעילים כל אחד מהם.
2. ההוא ארבא – מהו הסבר המחלוקת והאם יש קשר בין המחלוקות בעניין תפסינן ומפקינן? ראו רשב"ם ד"ה תפסינן או לא תפסינן וד"ה רב הונא, ובתד"ה רב הונא אמר תפסינן.
3. כל דאלים גבר – עיינו ברשב"ם וברא"ש לב"ב פ"ג סימן כב.
4. שני שטרות היוצאים ביום אחד:
   • ראו את מקרה טוביה בכתובות פה: "ההוא דאמר… שודא דדייני".
   • לביאור יסוד מחלוקת רב ושמואל עיינו בסוגייה בכתובות צד. "אתמר ב' שטרות… אלא מחוורתא רב כר"מ ושמואל כרבי אלעזר".

ב. שודא דדייני

1. עיינו במקומות השונים בהם המונח מופיע בבבלי:
   • ב"ב לה. ובסוגיות שכבר צוינו בכתובות פה: וצד..
   • קידושין עד. "נאמן דיין… בשודא דדייני".
   • שבועות ל:, "רב עולא בריה… לשודא דדייני".
2. ירושלמי (למי שמתקשה בלימוד הסוגיה כולה – התמקדו בנוסח ופרשנות מימרת שמואל):
   • כתובות פ"י ה"ד, "מי שהיה נשוי…מחליטין". (מה' אקדמיה עמ' 1003, שו' 25-17).
   • כתובות פ"י ה"ה, "מי שהיה נשוי… דבן ננס". (מה אקדמיה עמ' 1003 שו' 46 – עמ' 1004 שו' 6).
3. ראשונים:
   • רש"י כתובות פה: ד"ה שודא דדייני, רש"י כתובות צד. ד"ה שודא דדייני וד"ה שודא, רשב"ם ב"ב לה. ד"ה שודא דדייני,
   • תד"ה ב"ב לה. שודא דדייני, ורמב"ן ד"ה ופירוש שודא דדייני.

ג. להרחבה

1. ב"ב לה. תד"ה ומאי שנא (ראו רשב"ם ב"ב סג. בתוך ד"ה תנו חלק לפלוני, "אי נמי… הפרה").
2. רמב"ם הלכות מכירה פ"כ הל' י-יא. דיון בהסבר פסקי הרמב"ם בשעורי אבי מו"ר לפרק השואל, עמ' 337-333.

ד. להמשך

ראשונים דנו בסינכרון התמונה המליאה של דין ממון המוטל בספק לאור צירוף הסוגיות בב"מ ובב"ב.

רשימה טרומית של מקורות יסוד:

1. ב"מ ב. תד"ה ויחלוקו; ב"ב לד: תד"ה ההוא ארבא.
2. ב"ב לד: רשב"ם האי אמר דידי.
3. רשב"א ב"מ ב. ד"ה וזה ישבע.