השיעור מנתח את ברכת אירוסין, בהקשרה בתוך הסוגייה, ובשיטות הראשונים שהעלו מספר תפיסות – ברכת שבח? ברכת קידוש? ברכת המצוות?

מראי מקומות:

ז. 'אמר רבי חלבו… אקידושא' עם רש"י [נראה לי נכון ללמוד בבקיאות את כל הסוגיה, למרות שנתמקד תחילה בברכת האירוסין]
ירושלמי ברכות ט:ד, 'מצות אימתי… בבעילה'
יהודה – רש"י ד"ה שמתייחד עמה; פירוש הגאונים המובא בשטמ"ק
'ואסר לנו את הארוסות' – רש"י ד"ה ואסר לנו; שיטה מקובצת ד"ה וז"ל שיטה ישנה
רמב"ם וראב"ד אישות ג:כג-כד (השווה להשגת הראב"ד מילה ג:א) ובהגהות מיימוניות ס"ק ס; אוצר הגאונים חלק התשובות נג-נד; סח
רמב"ן ד"ה וציונו על העריות; רא"ש כתובות א:יב; ריטב"א על הסוגיה [ט"ז יורה דעה א ס"ק יז]
רש"י ברכות מו. ד"ה כדתניא; רש"י פסחים קה. ד"ה הודאה
מצות קידושין – רמב"ם ספר המצוות עשה ריג; הכותרות להלכות אישות ולהלכות גירושין; בדוק היכן הביא הבה"ג מצות קידושין
אוצר הגאונים חלק התשובות מט; סידור רס"ג עמ' צו-צז [אפיקי ים ב:ב]
העמק שאלה טז: א, ח