מראי מקומות
א. הסוגייה
לח:, "מדרבן שמעון בן גמליאל… לדיקנני לא מוקמינן" (לט.).
ב. הזיקה למשנה לח. – מח' רשב"ג וחכמים
- לח: "מדרבן שמעון בן גמליאל… שמע מינה".
- הו"א הגמרא מניחה הנחות הן ביחס להבנת מח' רשב"ג ות"ק והן בהבנת השאלה האם מורידין קרוב לנכסי שבוי.
- עמוד על הבנת ההו"א את מח' רשב"ג ות"ק.
- עמוד על הבנת הגמ' את המטרה שלשמה מורידין קרוב לנכסי שבוי.
- * מדוע מורידין להבנה זו דווקא קרוב ולא רחוק?
- * כיצד התרשמת מהמשך הסוגייה את המטרה שלשמה מורידין קרוב לנכסי שבוי.
- * עיין ברשב"א ד"ה הא דאמרינן.
- שים לב למבנה הסוגייה – היא מניחה שאנחנו מכירים את השאלה האם מורידין קרוב לנכסי שבוי, אך את המחלוקת עצמה היא מביאה רק בהמשך. עמוד על שיקולי העריכה.
ג. מחלוקת רב ושמואל
- להרחבה – הרקע ההיסטורי לבעיה – עיין בספרו של גדליה אלון, תולדות היהודים בא"י בתקופת המשנה והתלמוד, ב' , עמ' 53 – 54.
- איזו שיטה מחודשת יותר – רב או שמואל? שים לב לכיוון אליה נוטה הברייתא הראשונה ולתגובת רב ששת.
- דיון הגמרא "בששמעו" מול "בשלא שמעו" – לשם איזו מטרה מורידין קרוב לנכסי שבוי?
- לאיזה בירור זקוקים כדי להוריד לנחלה? עיין יבמות קטז: המשנה השניה, ובתד"ה שאין ובב"מ לח: תד"ה בששמעו.
- מהו המתח במצב הקיים המוליד את השאלה ואת השיטות השונות? עיין היטב ברשב"א ד"ה הא דאמרינן, ומסתברא, ומיהו (להרחבה – רמב"ן בחידושיו על הסוגייה).
- להרחבה – להבנת הדו שיח בין רב ששת ורב עמרם – עיין אצל אלבק במבוא לתלמודים בערך רב ששת, ועמוד על יחסו להוויות אביי ורבא.
- "תנאי היא"
- עיין בתוספתא כתובות פ"ח ה"ג, מה' ר"ש ליברמן עמ' 84.
- ירושלמי כתבות פ"ד ה"ח, כ"ט ע"א, "היורד לנכסי שבויין… עומדות לבצור".
- עמוד על חילופי הנוסחאות בין המקורות השונים.
- בנוסח בתוספתא "וירד לנחלה" – לאיזו מטרה יורד הקרוב?
- בכותרת נאמר שבוי ואילו המקרה הוא של הלכו למדינת הים.
- * עיין ברשב"א ד"ה הרי
- * אור זרוע סימן קכ"א, ד"ה ונראה בעיני.
- מהו התַנָאֵי?
- * עיין רש"י בשורה האחרונה בלח:
- * עיין באור זרוע סימן קכ"א, ד"ה ונראה בעיני.
- עמוד על חילוקי הדינים ביחס לשלושת המקרים בברייתא? עיין ברשב"א על הסוגייה.
- לסיכום – עיין בתוספתא כפשוטה לכתובות עמ' 313 – 317.
- מדוע בשבוי "הרי זה זריז ונשכר"? רשב"א ד"ה ומה שאמרו זריז.
- רמב"ם הלכות נחלות פ"ז.