מראי מקומות

א. עבדים וגודרות

1. ב"ב לו. "ועבדים… משלמי".

2. מה פירוש הביטוי גודרות? האם הוא מתייחס אף לעבדים או האם יש אנלוגיה מדין גודרות לעבדים? (להרחבה – רמב"ן ד"ה הא דאמר רבי שמעון בן לקיש הגודרות).

3. רבא – האם יש חזקה לאלתר רק לעבדים או גם לגודרות?

• רשב"ם ד"ה ומשני הא דאמר ר"ל
• רמב"ם הל' טוען ונטען פ"י הל' א-ד (העיר על המחלוקת הגר"א בהגהה א').
• איזו שיטה מתיישבת טוב יותר בלשון הסוגייה?

4. הנהו עיזי – האם ניתן להוכיח מסוגייה זו ביחס למיגו דהעזה?

• רמב"ן ב"מ ג. (מצורף).
• רבנו יונה לו. ד"ה אבוה דשמואל
• רבנו יונה קכח: בתוך ד"ה ואם תאמר, "וכן הא דאמר… ולזכות בו".

ב. ניר

1. לו. "לימא ניר… איכא בינייהו".
2. הגדירו את השאלה היסודית אודות ניר – פרק הזמן או טיב מעשה האכילה? ראו תד"ה למעוטי מאי (להרחבה – רמב"ן ד"ה הא דאמרינן ניר לא הוי חזקה)..
3. ראו את הסבר הסוגייה למחלוקת התנאים.
4. מימרות רב ושמואל – מחלוקת חכמים עם ר' ישמעאל ור' עקיבא:
   • מהי המחלוקת היסודית בדבר יסוד דין חג"ש? ראו רשב"ם ד"ה זו דברי רבי ישמעאל ור"ע, וד"ה מאי בינייהו וד"ה דקל נערה.
   • רמב"ן בתוך ד"ה מאי בינייהו, דקל נערה איכא בינייהו, "ואיכא למידק… ואין כאן בית מיחוש" (להרחבה – רמב"ן ד"ה מאי בינייהו וכל ד"ה מאי בינייהו דקל נערה איכא בינייהו).