מראי מקומות

• שמות כא, לה-לו
• מכילתא דר"י  עמ' 290, 'יכול אתה… הכתוב מדבר' [מטיבי לכת – מכילתא דרשב"י 'שור יפה… משמנין ביניהם']
• משנה בבא קמא ג:יב; ד:א; ד: י
• בבא קמא לג. המשנה השניה ובסוגיית הגמרא עד 'איכא בינייהו' ובתד"ה הקדישו ניזק

תקציר השיעור

• התורה לא מזכירה בשור תם את השורש של"ם. ההסבר פשוט נראה שהמזיק לא משלם כי הוא לא אשם בנזק. יש כאן דין אחר בפשוטו של מקרא – 'ומכרו את השור החי וחצו את כספו וגם את המת יחצון' – חלוקת ההפסד ביניהם.
• הפסד סופג מי שזה קרה לו. לכן התור ההופכת את המזיק והניזק לשותפים בשני השוורים ואז ניתן לומר שהנזק אירע לשניהם, ולכן שניהם סוגים את ההפסד.
• התורה התעלמה מהערך של השוורים, מדרשי הלכה מציינים שמדובר בשני שוורים בעלי ואתן ערך. זו מאירה הכרחית, כי בנשיאה משותפת בהפסד אין מקום להרויח כסף.
• לג. – שיטת ר' עקיבא הוחלט השור – הופכים לשותפים בשור המזיק היא ביטוי לרעיום שנמצא בתורה – לא מדובר בתשלום אלא בקבלת בעלות של הניזק על השור המזיק. זהו יסוד דין מדופו.
• ר' שמעאל שאומר ישום השור בבי"ד מיישם את הרעיון שמדובר בשומא ובתשלום – דים מגופו משתנה – גובים את התשלום מהשור. מאד דומה למהלכים שראינו ביחס למיטב שהופך לעידית.