א. מקורות יסוד
- תוספתא ברכות פ"ד הל' ד-ו.
- בבלי ברכות לח: – סוגיית שלקות (נוסח הסוגיה מכתב יד אוקספורד מצורף).
- ירושלמי ברכות פ"ו ה"א , עמ' 49 שו' 47-20, מצורף.
ב. נקודות לעיון
- תוספתא:
- הערת פתיחה – לא ניכנס בשלב זה לכל המסתעף מתוספתא זו, נתמקד בעיקר בגישת התוספתא להשפעה של שינוי של הפרי על נוסח הברכה.
- מהו מטבע הברכה של התוספתא של ברכה לפני אכילה?
- הלכה ה' – הכלל של ר' יהודה. ראו את הנוסחים השונים, ועיינו בתוספתא כפשוטה עמ' 61, ההסבר לשו' 15.
- הלכה ו' – מהי השפעת בישול ואפייה על הברכה?
- סוגית הבבלי:
- שימו לב ליחידות השונות בסוגיה, לזמנן ומקומן (א"י או בבל). לפי איזו מערכת שיקולים הסוגיה ערוכה? האם יש לעורך הסוגיה עצמו עמדה הניכרת מתוך עריכת הסוגיה?
- מהי עמדת אמוראי בבל ומהי עמדת אמוראי א"י בסוגיה?
- במהלך לימוד שיטות הראשונים התרשמו מעמדתם בעניין היחס בין היחידות בסוגייה.
- ירושלמי ברכות פ"ו ה"א:
- שימו לב להקבלה בין סוגיות הבבלי והירושלמי.
- האם בסוגיית הירושלמי נשמר אותו הפער בין בבל ובין א"י?
ג. דיוני הראשונים
- אוצר הגאונים חלק הפירושים, עמ' 52, סימן קסב.
- פירוש ר"ח, מה' לב שמח עמ' פא ד"ה דרש רב חסדא.
- רי"ף, כז. ברב אלפס, "קתני ירקות… בורא פרי האדמה" (2 שו' מלמטה).
- רמב"ם הלכות ברכות פ"ח ה"ג.
- לח: תד"ה משכחת (סיכום המחלוקת בתר"י, כז. ברב אלפס, ד"ה אפילו).
- ראבי"ה סימן קו, עמ' 87.
- מומלץ לעיין בחידושי הרשב"א על הסוגייה.
- על היחס בין מי סלקא ובין מי פירות, כבר ראינו את שיטת הבה"ג, הראב"ד והרשב"א. נוסיף על כך:
- רש"י ותד"ה מיא דסלקא.
- רא"ה עמ' קיז ד"ה וכתב רבינו ז"ל ומיא דסילקא.
- ראבי"ה סימן צח, הקטע המצורף.
- רא"ש סימן יח.
- טור וב"י או"ח סימן רה; שו"ע או"ח סימן רה סעיפים א-ב.
- להרחבה:
- מנחם מורשת, לקסיקון הפועל שנתחדש בלשון התנאים, עמ' 368.
- ע' סופר, "לקביעת נוסחותיהן של ברכות הנהנין", סיני קז (תשנ"א), עמ' קנח-קסא.