סדר תקיעות – תקיעות מיושב ועומד

א. פתיחה

כהשלמה ללימודנו את הזיקה בין תקיעות וברכות, נלמד את הדיון הענף בראשונים על היחס בין תקיעות דמיושב לתקיעות מעומד, דיון שישלים את הבנתנו את היחס בין תקיעות לברכות. לא נוכל  לעיוננו.

ב. סדר תקיעות בספרות חז"ל

1. משנה ראש השנה פרק ד' משנה ט'.
2. תקנת רבי אבהו:
   • ר"ה לד. "אתקין רבי אבהו בקיסרי… ברישא גנח והדר יליל".
   • רקע להבנת תקנת רבי אבהו – ר"ה לג:, "אמר אביי… ילולי יליל".
   • להרחבה – ראשונים דנו האם הרקע לתקנה הוא ספק ממשי שנפל בדבר או איחוד מנהגים. למעוניינים להרחיב(מומלץ לעיין רק בסיום לימוד שאר המקורות) – רמב"ם הלכות שופר פ"ג הלכות ב-ג, ולעומתו דברים של רב האי, מצוטטים במאור הקטן, יא. ברב אלפס ד"ה ונשתנו המנהגות.
3. ראש השנה טז., "אמר רבי יצחק למה תוקעין… דלא איערבב שטן", וברש"י, תד"ה כדי לערבב את השטן, וברשב"א ד"ה ופי' כדי לערבב את השטן.

ג. סדר תקיעות בספרות ראשונים

1. רי"ף לראש השנה, י: ברב אלפס, "נמצא עכשיו… ובשתי ישיבות".
2. רמב"ם הלכות שופר פ"ג ה"י.
3. הסבר שיטת הרי"ף בדרשת הרמב"ן לר"ה (מצורף).
4. שיטת ראשוני צרפת:
   • ר"ה לג: תד"ה שיעור תרועה, מ" ועכשיו נוהגין…" (6 שו' לפני סוף השורות הצרות בתוס'), עד "אחת בלא תקיעה".
   • להרחבה – תשובת ר"ת המקורית מובאת במחזור ויטרי עמ' 355.
   • פסחים קטו. תד"ה מתקיף עלה, "ומברך לרב חסדא… על סדר ברכות" (כדי להבין את דברי התוס' כדאי לעיין בסוגיה שם קיד:, "פשיטא היכא… מפלוגתא").