מראי מקומות
א. המשנה
- עח. המשנה; פ. שתי המשניות.
- עיינו בכ"י קויפמן לפ"ו משניות ג'-ד' (או במשנה מה' אלבק). עמדו על שינוי הסדר במשנה.
- מהו הסדר המקורי? מי שינה את הסדר? מה משמעות השינוי?
- להרחבה – מבוא לנוסח המשנה עמ' 1004; פרידמן, כרך הפירושים עמ' 131; השלמות הר"ח אלבק לפירושו למשנתנו.
ב. הגמרא
- עח. "מ"ש רישא… על דעת של בעל הבית נקרא גזלן" (עח:).
- שימו לב לנקודות הבאות:
- מה סובר כל הסבר על היחס בין הרישא והסיפא של המשנה. האם הם מעור אחד או בעלי הבדל עקרוני ביניהם?
- שימו לב סדר הדורות של האמוראים בסוגיה.
- דבי רבי ינאי ור' יוסי בר חנינא:
- עיינו ברש"י ד"ה שמתה וד"ה אובצנא.
- עיינו בריטב"א ד"ה מ"ש רישא דלא מפליג.
- עמדו על המחלוקת היסודית ביניהם בהבנת החיוב.
- רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן – עיינו בעח: רש"י ד"ה נקרא גזלן
- שימו לב לחיוב אונסין. האם לאמוראים האחרים יש חיוב אונסין?
- עיינו בריטב"א על המשנה ד"ה והא דקתני ומתה חייב. האם מח' זו תלויה בהסברים השונים של האמוראים?
- רבה:
- עיינו בתד"ה רבי יוסי בר חנינא, עד "אי גרס בתרוייהו רבה", ובעח: "ומיהו דוחק… באונס פטור".
- עיינו בחידושי הרמב"ן ד"ה הא דאמרינן מאי שנא רישא.
- * מהו יסוד החיוב לתוס'? מה יחסו ליסוד החיוב לדעות האחרות בסוגיה? האם יש בסיס לחילוק של התוס' בהבחנה בסדר הדורות בסוגייה?
- * איזה הסבר פשוט יותר – של התוס' או של הרמב"ן?
ג. סוגיית הירושלמי
- לימדו את סוגיית הירושלמי תוך השוואה בין הנוסח בדפוס ובין הנוסח של כ"י אסקוריאל (מה' ירושלמי נזיקין).
- עיינו בפירושו של הר"ש ליברמן בעמ' 164.
- השוו בין סוגיית הבבלי והירושלמי (פרידמן כרך הפירושים עמ' 134-136).
ג. תחילתו בפשיעה וסופו באונס
- מקורות יסוד:
- מב. "ההוא גברא דאפקיד זוזי… וסופו באונס חייב".
- לו: "אתמר פשע בה ויצאת לאגם… דגנבא הוה קיימא".
- צג. "ההוא רעיא דהוה קא רעי… א"ל אין" (צג: שו' 4); שם, "איתיביה רועה שהיה רועה… ברועים ובמקלות".
- תד"ה הוחמה בהר (הרי"ף שהתוס' מצטטים נמצא בכ. בדפי הרב אלפס, "איתמר פשע בה… ואם לאו פטור"). שימו לב לנקודות הבאות:
- הסברה – האם יש לחייב בתחילתו בפשיעה וסופו באונס רק כשהאונס מחמת הפשיעה.
- מח' הרי"ף והתוס' בהסבר שיטת אביי
- מח' הרי"ף והתוס' בהסבר היחס בין לו: וצג:
- סיימו את הקטעים שדילגתם בתד"ה רבי יוסי הדנים ביחס בין שיטת אביי וסוגייתנו. עיינו בהסתייגות הרמב"ן בחידושיו משיטת התוס'.