מראי מקומות

א. המשנה

1. עח. המשנה; פ. שתי המשניות.
2. עיינו בכ"י קויפמן לפ"ו משניות ג'-ד' (או במשנה מה' אלבק). עמדו על שינוי הסדר במשנה.

• מהו הסדר המקורי? מי שינה את הסדר? מה משמעות השינוי?
• להרחבה – מבוא לנוסח המשנה עמ' 1004; פרידמן, כרך הפירושים עמ' 131; השלמות הר"ח אלבק לפירושו למשנתנו.

ב. הגמרא

1. עח. "מ"ש רישא… על דעת של בעל הבית נקרא גזלן" (עח:).
2. שימו לב לנקודות הבאות:

• מה סובר כל הסבר על היחס בין הרישא והסיפא של המשנה. האם הם מעור אחד או בעלי הבדל עקרוני ביניהם?
• שימו לב סדר הדורות של האמוראים בסוגיה.

3. דבי רבי ינאי ור' יוסי בר חנינא:

• עיינו ברש"י ד"ה שמתה וד"ה אובצנא.
• עיינו בריטב"א ד"ה מ"ש רישא דלא מפליג.
• עמדו על המחלוקת היסודית ביניהם בהבנת החיוב.

4. רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן – עיינו בעח: רש"י ד"ה נקרא גזלן

• שימו לב לחיוב אונסין. האם לאמוראים האחרים יש חיוב אונסין?

5. עיינו בריטב"א על המשנה ד"ה והא דקתני ומתה חייב. האם מח' זו תלויה בהסברים השונים של האמוראים?
6. רבה:

• עיינו בתד"ה רבי יוסי בר חנינא, עד "אי גרס בתרוייהו רבה", ובעח: "ומיהו דוחק… באונס פטור".
• עיינו בחידושי הרמב"ן ד"ה הא דאמרינן מאי שנא רישא.
• * מהו יסוד החיוב לתוס'? מה יחסו ליסוד החיוב לדעות האחרות בסוגיה? האם יש בסיס לחילוק של התוס' בהבחנה בסדר הדורות בסוגייה?
• * איזה הסבר פשוט יותר – של התוס' או של הרמב"ן?

ג. סוגיית הירושלמי

1. לימדו את סוגיית הירושלמי תוך השוואה בין הנוסח בדפוס ובין הנוסח של כ"י אסקוריאל (מה' ירושלמי נזיקין).
2. עיינו בפירושו של הר"ש ליברמן בעמ' 164.
3. השוו בין סוגיית הבבלי והירושלמי (פרידמן כרך הפירושים עמ' 134-136).

ג. תחילתו בפשיעה וסופו באונס

1. מקורות יסוד:

• מב. "ההוא גברא דאפקיד זוזי… וסופו באונס חייב".
• לו: "אתמר פשע בה ויצאת לאגם… דגנבא הוה קיימא".
• צג. "ההוא רעיא דהוה קא רעי… א"ל אין" (צג: שו' 4); שם, "איתיביה רועה שהיה רועה… ברועים ובמקלות".

2. תד"ה הוחמה בהר (הרי"ף שהתוס' מצטטים נמצא בכ. בדפי הרב אלפס, "איתמר פשע בה… ואם לאו פטור"). שימו לב לנקודות הבאות:

• הסברה – האם יש לחייב בתחילתו בפשיעה וסופו באונס רק כשהאונס מחמת הפשיעה.
• מח' הרי"ף והתוס' בהסבר שיטת אביי
• מח' הרי"ף והתוס' בהסבר היחס בין לו: וצג:

3. סיימו את הקטעים שדילגתם בתד"ה רבי יוסי הדנים ביחס בין שיטת אביי וסוגייתנו. עיינו בהסתייגות הרמב"ן בחידושיו משיטת התוס'.