מראי מקומות

א. השלמה לסוגייה צט.

כהשלמה לדיון תד"ה וחבירו על היחס בין ר' אמי והתוספתא במעילה, עיינו ברמב"ם הלכות מעילה פ"ו ה"ד ובהשגת הראב"ד.

ב. הסוגייה

1. ב"מ צט: "אמר שמואל האי מאן דגזיל… כהדיוט מדעת דמי".
2. נתחו את מבנה הסוגייה – הפרדה בין אמוראים לסתם התלמוד, הבחנה בין מה שנאמר במסגרת סוגייה זו ובין מה שמיובא מב"ק.

ג. חביצא דתמרי

1. נסו להגדיר את יסוד האבחנה בין שתי צורות השומא של החביצא. האם הם משקפים מושגים שונים?
2. מהו יסוד האבחנה בין הדיוט והקדש?
3. ההשוואה לשמין בית סאה:

• להנהרת המושג עיינו ברש"י ד"ה שמין בית סאה.
• תד"ה באותה שדה.
• חידושי מרן רי"ז הלוי על הרמב"ם, עמ' 160, המכתב שתאריכו ג' דתשובה (לפחות את הפסקה הראשונה).

ד. דר בחצר חבירו שלא ברשות

1. "הקדש שלא מדעת כהדיוט מדעת דמי":
   • רש"י ד"ה כהדיוט מדעת (ראה גם ב"ק כ: שו' אחרונה ברש"י, ד"ה בהקדש ליכא למימר).
   • ב"ק כא. תד"ה כהדיוט (להרחבה – רשב"א ב"ק כא. ד"ה כהדיוט מדעת).
2. מהו יסוד דרישת הסוגייה להשוואת שיטת שמואל ביחס לתשלומין וביחס לזה נהנה וזה לא חסר? האם לא ניתן להשוות בתחום אחד ולחלק בתחום אחר?
   • נסח לעצמך את מושגי היסוד העומדים בשורש הדיון של זה נהנה וזה לא חסר.
   • חזור לדיון על חביצא. האם הפער בתשלומין מושתת על אבחנה מושגית? האם יש השוואה במושגים המנוסחים בשתי הסוגיות?
3. אגרות הגרי"ד הלוי, עמ' רמח סעיף ה'.
4. שיעורי הרא"ל, השיעור על תשלומים בהדיוט ובהקדש (מעמ' 303).