מראי מקומות

א. פתיחה

מקורות לסוגייה ב"ב קמו: בעניין אומדנא, ניתנו בדף מקורות 14. להלן תוספת מקורות.

ב. המשנה

1. עיינו במשנה קמו:, בתוספתא ב"ב פ"ח ה"ט, פ"י הי"א. מהו פירוש המשנה כפשוטה?
2. עיין בסוגייה קמו: ובירושלמי פאה פ"ג ה"ט, י"ז ע"ד, "אי זהו שכיב מרע… אם הבריא לא". כיצד פירשו התלמודים את המשנה?
3. להרחבה – ירון, עמ' 67-68.

ג. אזלינן בתר אומדנא

על המקורות שניתנו בדף מס' 14, נוסיף:

• כתובות נד: המשנה, ובגמרא נה. "איתמר רב ורבי נתן… איקרבא ליה דעתא" (נו.).
• ב"ב קלב. "כתב כל נכסיו לאשתו… להנהו נכסים".
• ירושלמי כתובות פ"ה ה"א, כ"ט ע"ג (שו' אחרונה) "ר' חנניה אמר… בן עזריה".

ד. המקור למתנת שכיב מרע

1. קמז. "א"ר זירא אמר רב מנין… ועשאוה כשל תורה" (קמז:).
2. הערות על הסוגייה:

• טיב המקור מהתנ"ך:
  • * קמז. תד"ה מנין למתנת שכיב מרע.
  • * האם שיטת רבא אמר רב נחמן מביעה עמדה בשאלה זו?
  • * להרחבה – במחקר – גולאק, עמ' 155; ירון, עמ' 4-10.
• האם הדרשות השונות בסוגייה משקפות תפיסות שונות של מתנת שכ"מ?
  3. רבא אמר רב נחמן:
• "שלא תיטרף דעתו" – רשב"ם ד"ה מתנת שכיב מרע.
• הדיון על מוכר שטר חוב – מה פשר התלות בין היכולת למחול ובין שאלת המקור? מה פירוש מסקנת הסוגייה – "אינה של תורה ועשאוה כשל תורה"?
  4. מוכר שטר חוב:
     • מהו הסבר הלכה זו של שמואל?
     • להרחבה – דיון רחב בראשונים האם מכירת שטרות דרבנן או דאורייתא. ראה עו: תד"ה קני לך; חידושי הרמב"ן עז ע"א; חידושי הרשב"א בסוגייתנו.
     • דיון יסודי אצל סבי מו"ר הרב זצ"ל בשיעורים לזכר אבא מרי ז"ל, א', בשיעור בעניין אותיות נקנות במסירה. במיוחד יש לעיין בעמ' רסא, רעז-רעט (מומלץ לעיין בשיעור כולו).