נאמנות האב על בתו
א. המשנה
- קידושין סד. המשנה הראשונה.
- בתחלת המשנה – "קדשתי את בתי" – ראה את נוסח כ"י קויפמן. להצעת ביאור למשמעותו, ראה את השלמות ר"ח אלבק לפירושו למשנה קידושין עמ' 414.
ב. מקורות יסוד
- תוספתא קידושין פ"ד הי"ב.
- סוגיית הבבלי על המשנה הנ"ל.
- ירושלמי קידושין פ"ג ה"ח, ס"ד, ע"ב, "קידשתי… לפוסלה".
ג. יסוד הדין
- ננתח את הסברי הבבלי לדין המשנה.
- "בידו" – עמוד על הגדרת "בידו" העולה מסוגייה זו, וצרפה למה שנלמד בעניין זה לעיל דף ס"ב.
- הסברו של רב – מה משמע מסוגייה זו לגבי היחס בינו ובין בידו?
- עיין כתובות כב. "א"ר אסי מנין להפה… ולא ליבם":
- השווה את ניסוח דברי רב בסוגייתנו לניסוחם בסוגייה בכתובות.
- עיין שם בכתובות ברש"י ד"ה שנאמן לאסור את בתו.
- עיין שם בכתובות בתד"ה מנין לאב.
- מהו היחס, לדעתם, בין דברי רב ובין בידו?
- עיין בריטב"א בקידושין סד. ד"ה הא דתנן קדשתיה וגרשתיה. השווה לכתובות כב. תד"ה מנין (הראשון).
- האם בצד דינו של רב ניתן להפעיל מיגו? עיין ברמב"ן ד"ה הא דאמרינן בנישואין. (להרחבה – עיין ברמב"ן לב"ב ל"א. ד"ה זה אומר של אבותי).
- האם קידושי איסור כלולים בנאמנות האב?
- התוספתא והירושלמי הנ"ל. ביאור הדברים בתוספתא כפשוטה עמ' 960.
- הרמב"ן הנ"ל.
- יד רמה עמ' תפג ד"ה וא"ת, ובהערה 26.