מראי מקומות

א. המשנה

1. המשנה עח., "השוכר את החמור והבריקה… להעמיד לו חמור".
2. עמדו על פירוש הביטוי "הרי שלך לפניך". השוו למשנה ב"ק פ"ט מ"ב ופ"י מ"ה. עיינו בהשלמות של הר"ח אלבק לפירושו למשנה ב"מ עמ' 426 השלמה למ"ג. (להרחבה – פרידמן, כרך הפירושים עמ' 153-155).
3. עיינו בתוספתא ב"מ פ"ז הל' ז. איזה ביטוי נגרס שם במקום "הרי שלך לפניך"?
4. עיינו בנוסח הברייתא כפי שהיא מצוטטת בסוגיית הבבלי עח:. השוו בין נוסח הברייתא בתוספתא ובין נוסח הברייתא בבבלי.
5. היזכרו בשאלת סדר החלקים השונים במשנה. כנגד איזה חלק אחר במשנה נשנתה ההלכה שלנו? האם העמדת הבבא שלנו בהקשרה הרחב יותר במשנה, שופך עליה אור?
6. מהו ההסבר לחילוק בין הבריקה ונעשית אנגריא ובין מתה או נשברה?

ב. סוגיית הגמרא

1. עח: "אמר רב לא שנו… כלרכוב עליה דמי".
2. מניין שאבו רב ושמואל את דבריהם? האם מהתוספתא או מסברה?
3. הסבר להגבלות של רב ושמואל – תד"ה באנגריא חוזרת ותד"ה אם בדרך הליכתה.
4. ירושלמי ב"מ פ"ו ה"ג, "שכר את החמור והבריקה… לצור חייב להעמיד לו חמור אחר". (השוו בין הנוסח בליידן כפי שהוא בדפוס ובין נוסח אסקוריאל במה' ירושלמי נזיקין).
5. חידושי הרמב"ן לב"מ עח: ד"ה פי אנגריא חוזרת וד"ה ושמואל אמר. עמדו על נוסח הירושלמי אצל הרמב"ן.
6. הרי"ן אפשטיין, מבוא לנוסח המשנה, עמ' 119.
7. תוספתא כפשוטה לב"מ עמ' 251-252; ביאור הר"ש ליברמן לירושלמי נזיקין עמ' 164.
8. פרידמן, כרך הפירושים עמ' 158-159; 163-166.