מראי מקומות

א. המשנה

1. מג., המשנה השנייה.
2. מהו המקרה במשנה?
3. שים לב לריבוד במשנה – ב"ש וב"ה כרובד קדום לר"ע. מצד שני שים לב לפער בסגנון בין ב"ש וב"ה ולאחידות הסגנון של ב"ה ור"ע.
4. "ילקה בחסר וביתר" – מה פירוש הביטוי? (מדובר במקום יחיד בו נמצא ביטוי זה).
5. עיין בתוספתא פ"ג הי"ב (מה' ר"ש ליברמן עמ' 76).
6. נסה להציע הסבר למשנה (התייחס להבנת שליחות יד).

ב. תברה או שתייה

הגמרא דנה במשנתנו על רקע דיני תשלום של גזלן, מכוח תפיסתה שלשליחות יד יש דיני גזלה.

1. מג., "אמר רבה האי מאן דגזל… זוזא הוא דשויא".
2. "כל הגזלנים משלמים כשעת הגזלה":

• מקור הדין – האם מופיע במשנה? עיין בתד"ה והתנן כל הגזלנים; [להרחבה – דברי הרמב"ן והרא"ש בשיטה מקובצת (במהדורת מוסד הרב קוק עמ' תרס – תרסא)].
• מדוע לא משלם כשעת האונס? ריטב"א ד"ה איתבר ממילא (עמ' שנט).

3. הסבר החיוב בתברה או שתייה:

• עיין היטב בנימוק המופיע בגמרא .
• דברי הראב"ד בשטמ"ק (עמ' תרס).
• נמוקי יוסף, כה. ברב אלפס, שו' 3 מלמעלה, "דלענין יוקרא… שבח ופירות".
• קצות החושן סימן ל"ד ס"ק ג'; נתיבות המשפט סימן ל"ד ס"ק ה'.

ג. משנתנו

1. מג. "תנן בית הלל… כשעת הוצאה ש"מ".
2. שים לב למהלך הדיון – חיוב שולח יד הוא כשעת הגזלה והדיון הוא מתי היא שעה זו.
3. הצעת הגמרא שמח' ב"ש וב"ה היא האם שליחות יד צריכה חסרון:

• מה היחס בין המח' כאן ומחלוקתם במשנה מג:? עיין תד"ה בית שמאי וברמב"ן מג: ד"ה מתני' החושב לשלוח יד בפיקדון

4. "כגון שטלטלה להביא עליה גוזלות":

• היזכר במח' רז"ה ורמב"ן (לעיל מא.) האם שומר השואל שלא מדעת הוא שולח יד. מה משמע בסוגייה כאן? עמוד על פירוש המשנה לאור זאת – היא מדברת על "השולח יד" אך מוסברת שמדובר במקרה של שואל שלא מדעת.
• מהיכן שאוב "טלטלה להביא עליה גוזלות"? האם שם זה מתאים היטב למשנה?
• סיכום – הגמרא לא מפרשת את המשנה אלא מנטרלת אותה כך שרבה לא יהיה כב"ש.

5. בשבח גזלה" – עיין בריטב"א מג. ד"ה הא דתנן השולח יד (עמ' שנז).
6. להרחבה – עיין ב"ק צה. בדיון הגמרא במח' ר"י ור"מ.

ד. שיטת רבי עקיבא

1. מג: "ר"ע אומר כשעת התביעה… הלכה כבית הלל".
2. מג: תד"ה ר"ע; מג. ריטב"א ד"ה רבי עקיבא (עמ' שנח). עמוד על שלושת ההסברים בראשונים לשיטת ר"ע.
3. להרחבה – רי"ף על הסוגייה (כד:-כה. ברב אלפס), וברז"ה ד"ה אלא ובהשגות הראב"ד בכתוב שם וברמב"ן במלחמת השם. [להרחבה נוספת – ראב"ד בשטמ"ק עמ' תרע"ד; ראב"ד ביאור לתורת כוהנים ויקרא דיבורא דחובה פרשה י"ג אות י"ג, (במה' הרב שושנה עמ' קנ)].