מראי מקומות

א. המשנה

1. עיינו בב"מ פ"ח מ"ד (=ק.). עמדו על שיבוצה במסגרת משניות הפרק.
2. תוספתא בבא מציעא פ"ח הל' 22-24 (מה' ר"ש ליברמן עמ' 107).

ב. הסוגייה ק.

1. עיין ק. "אמאי יחלוקו… למימר קמן".
2. מקור שיטת סומכוס – ב"ק מו: "תניא נמי הכי… נכסיה".
3. נתחו את מבנה הסוגייה – הבחינו בין לשון אמוראים ובין לשון סתמא.
4. מהי ההבחנה בין שמא ושמא ובין ברי וברי?
5. היחס בין היחידות – עיינו בתד"ה הא מני (ובהגהת הגר"א ס"ק ג'), ובריטב"א ד"ה כך הגירסא בכל הספרים (מה' מוסד הרב קוק עמ' תתכ). איזו שאלה יסודית ביחס להבנת שיטת סומכוס מתעוררת כאן?
6. צז. המשנה, ובגמרא שעליה עד "פטור", ובתד"ה לימא. מהי עמדת התוס' כאן?
7. עיין בירושלמי ב"מ פ"ח ה"ד, עמ' 1234.
8. מבוא לנוסח המשנה עמ' 384.

ג. סוגיות נוספות

1. ב"ב לד: "זה אומר של אבותי… לא דמר (לה:), ובתד"ה ומאי שנא, עד "מודו דיחלוקו".
2. ב"מ ב. המשנה, ובגמרא ב: "לימא מתניתין דלא כסומכוס… שלי הוא".
3. ב"מ ב. תד"ה ויחלוקו.