מראי מקומות
תחילה לכל השלמת העיון הקודם –
- מבקש ש'תגהצו' את פסק הרמב"ם בענין תקפו כהן – איך פסקו עולה בקנה אחד עם הסוגיה – הסבר הרשב"א.
- פסק הרמב"ם בתקפה אחד בפנינו – טוען ונטען ט, יב – איך הרמב"ם הבין את "שתק ולבסוף צווח"?
להרחבה עבור מטיבי לכת:
א) בקובץ תקפו כהן # 4 יש דברי אחרונים שעסקו בביאור הרמב"ם – מקדש דוד, מרחשת, אחיעזר.
ב) שיעורי רבנו חיים הלוי על בבא מציעא (מצורף)
ג) מי שמעיין באחרונים – לשים לב לגישה העקרונית שלהם בביאור הרמב"ם והאם גישתם דומה לגישת הרשב"א, וכן לשים לב לסברות שלהם למה לדעת הרמב"ם אין מוציאין ידו.
מכאן נעבור לעיון בשיטות הראשונים על תפיסה בספיקות
א. יסודות העולים מהסוגיה
מתוך לימוד הסוגיה – מהן השאלות שיקבעו האם בתקיפה נוציא מיד התוקף או לא?
במהלך לימוד הראשונים עמדו על השיקולים שלהם בגיבוש שיטתם – מה הגורמים שהם לוקחים בחשבון.
שיטת הרמב"ם כבר נדונה בשיעור ובשיעור הכללי – נעיין בראשונים נוספים.
ב. דיוני ראשונים בסוגייתנו
- בבא מציעא ו: תד"ה פוטר ממונו בממון כהן; עיינו גם בגמרא בכתובות יט:, "ת"ר שנים החתומין… וברש"י שם ד"ה ואוקי ממונא ובתד"ה ואוקי ממונא.
- חידושי הרמב"ן ו. ד"ה מדאמרינן אי דקא צווח (קטעים משניים שניתן לדלג עליהן הם בפונט קטן יותר)
ג. שיטת הרי"ף
דרך הלימוד – נעיין בדברי ראשונים שהעירו על שיטת הרי"ף:
- רמב"ן:
א) במסגרת חידושיו לבבא מציעא ו. הוא מתייחס לשיטת הרי"ף ביחס לתפיסה במקרה של תיקו.
ב) מלחמות השם ב"ק, יא: ברב אלפס, ד"ה ועוד אמר רבה. - רא"ש בבא קמא פרק ב סימן ב – הקטעים הנוגעים לתפיסה במקרה של תיקו, במסגרתם הוא מתייחס לפסקי הרי"ף.
- להרחבה – אחרונים – הש"ך עסק בליבון שיטת הרי"ף בספרו תקפו כהן סימן ט