מראי מקומות

א. הברייתות

1. בסוגייה עט מובאות 4 ברייתות. הברייתא הראשונה מופיעה רק בסוגייתנו ואילו לשלוש האחרות יש מקבילה בתוספתא:

• ברייתת השוכר את הספינה ופרקה לה – תוספתא ב"מ פ"ז ה"ב.
• ברייתת השוכר את החמור לרכוב עליה – תוספתא ב"מ פ"ז ה"י
• ברייתת השוכר את החמור לרכוב עליה איש – תוספתא ב"מ פ"ז הי"א.
  2. שימו לב שבסוגייה הברייתות הובאו כקובץ אחיד, שעל רובן יש הערות של אמוראים. במהלך הלימוד הפרטני של כל ברייתא, שימו לב למקבילה בתוספתא ולהקשר שם.

ב. השוכר את הספינה וטבעה

1. עט. "ת"ר השוכר את הספינה… חולקין".
2. רוב המקורות התנאיים עוסקים בשוכר את החמור. מה שכיחות שכירות ספינות?
3. חשבו על הריאליה – האם שכירות חמור דומה בתנאי החוזה לשכירת ספינה או האם יש ביניהם חילוק מהותי? (רמז – מי מנהיג את החמור או את הספינה?)
4. ראו את פרשנות הגמרא – מהו העיקרון המנחה את יסוד ההלכה כאן?
5. האם דברי הסוגייה כאן תואמים את האמור למעלה ביחס לשוכר את החמור?

• עיינו בתד"ה אילימא.
• האם הקביעה ביחס ל"זה" תואמת את האמור למעלה? חישבו על החילוק היסודי בריאליה שצויין לעיל.
• להרחבה – ש' פרידמן בכרך הפירושים הציע על רקע זה לחלק בין פירוש דברי רב פפא ובין פירוש דברי סתם התלמוד. עיינו שם בעמ' 185-187.

6. עיינו בתד"ה אלא ובריטב"א על אתר. איזה גורם לא מוזכר בסוגייה ונדון על ידם?

ג. השוכר את הספינה ופרקה לה

1. עט: "ת"ר השוכר את הספינה ופרקה… לאשלא יתירא".
2. כיצד מתבארת ברייתא זו בסוגייה? מי פרק למי? למי יש תרעומת על מי?
3. עיינו בתוספתא ב"מ פ"ז ה"ב. השוו בין לשון הברייתא בבבלי ובתוספתא.

• מהו הקשר ההלכה בתוספתא?
• מי פרק למי ולמי יש תרעומת על מי בתוספתא?
• שימו לב לדמיון בין לשון הברייתא בבבלי ובין לשון הסוגייה לעיל.

4. ירושלמי ב"מ פ"ו ה"א, י"א ע"א, "בד"א במקום שאינו נמצא… תרעומת".
5. תוספתא כפשוטה לב"מ עמ' 247 הערות לשו' 16.
6. "דפרקיה לטועניה" – רש"י ותד"ה דפרקיה לטועניה (ראו את לשון הר"ח מכ"י כפי שהביאה פרידמן כרך הפירושים עמ' 191).
7. השלימו את הברייתות האחרות עד סוף העמוד.