תקציר השיעור
למה נמשלו דברי תורה למים?
- הסבר פשוט של הדימוי – מים הכרחיים לחיים, וכך דברי תורה הכרחיים כדי לחיות. רבי חנינא בר אידי מדגיש תכונה אחרת – חשיבות דעה שפלה עבור הלומד.
- דימוי התורה לשלושה משקים – רבי אושעיא הדגיש את המכנה המשותף של שלושת המשקים; יש מדרשים שמדיגישם את המיוחד שבכל משקה, ודימוי התורה למשקים שונים מציינת את הריבוי של משמעות תלמוד תורה.
- רבי יהושע בן חנניה ובת הקיסר – יש כאן התנגשות תפיסיות עולם. בת הקיסר מדגישה את היופי ואת האסתטיקה, ואילו רבי יהושע מדגיש את המחויבות לחכמה ולמוסר. מי שעסוק ביופי, בסכנה שיערב את האינטריסם האישיים שלו [ראו ערך יוסף הצדיק שסלסל בשערו].
- 'אי הוו סנו טפי' – רש"י מפרש לו היו מכוערים היו חכמים יותר; תוספות מפרשים שהכוונה אם היו שונאים יופי. הב"ח מעיר להבדל בין הפירושים. לתוספות מה שקובע אינו אם אתה יפה אלא מה היחס שלך ליופי; גם מי שיפה יכול להיות חכם ברמה הגבוהה ביותר אם הוא לא הופך את היופי לערך.
גדול יום הגשמים כיום שנבראו בו שמים וארץ
- ביטוי נוסף לרעיון שגשם אינו תופעה מחזורית, הוא יורד כמו הבריאה – הוא מאפשר לעולם להתקיים.
- 'בראתי' – ראה הגהת הב"ח על רש"י – הב"ח הכיר שתי נוסחאות בפירוש רש"י, נוסח אחד שכתוב בו 'מניח שמים', וזה תואם לדעתו שיטה שיום הגשמים גדול מיום בו נבראו שמים וארץ; נוסח שני בו מלים אלו חסרות, וזה תואם את הנוסח בסוגייה 'כיום שנבראו בו שמים'.
אין הגשמים יורדים אלא אם נמחלו עוונותיהן של ישראל
- תואם את הרעיון המרכזי של 'והיה אם שמוע' – ירידת הגשם קשורה בקיום מצוות.
- שפת אמץ היער שמימרה זו לכאורה סותרת את המימרה הבאה שעצירת הגשמים היא רק כשנתחייבו שונאיהן של ישראל כליה. שפת אמת מבחין בין שני סוגי גשם – גשם של השגחה וריצוי יורד רק כשנמחלו עוונותיהן של ישראל כליה; עמיר המוחלטת של גשם זה רק כשנתחייבו כליה.
אין הגשמים נעצרין אלא…
- הערת שפת אמת – נראה שהמימרות מתפרשות שעצירת גשם יכולה לבוא אפילו רק על הדבר הזה, ולכן המימרות לא סותרות זו את זו.
- תרומות ומעשרות – הפרשת תרומות ומעשרות מבטאת הכרה שהקב"ה נותן לנו את הפירות, ולכן מי שלא מפריש לא מכיר הכך ולכן הגשמים נעצרים. הרעיון הזה מבוטא בפרק האחרון של זכריה – מי שלא חוגג את חג האסיף, לא יירד לו גשם באותה שנה.
- לשון הרע – לשון הרע מפורר חברה, נראה שעצירת הגשמים היא כי הגשם ניתן לעם ישראל, ולשון הרע פוגע במרקם של העם.
- עזי פנים – עזות פנים היא התרסה כנגד הכללים של החברה, והיא דומה ללשון הרע שהיא מפוררת את המרקם החברתי. מכאן גם ההיתר להתגונן כנגד עזי פנים.
- ביטול תורה – התורה מקשרת בין העולם ובין הקב"ה, ביטול תורה פירושו פרימת הקשר.יש צליל מאד נועז לדרשה הזאת שמתאר שביטול תורה כביכול מחליש את השגחת הקב"ה על העולם, יש לה צליל קבלי.