פרק א' | ב, א

שיעור 2 – חובת התענית בעת צרה במניין המצוות של הרמב"ם; משניות תענית

מראי מקומות

א. מצות תענית במשנת הרמב"ם
נפתח את הלימוד בהשלמת העיון בשיטת הרמב"ם שקבע את החובה לזעוק ולהתענות בעת צרה כמצות עשה. העיון יכלול מבט לדרכי החשיבה ההלכתיים של הרמב"ם. המקורות שיידונו מצויים בקובץ 1

ב. משנה תענית

  • ממליץ להתרשם מתכני המסכת והמבנה שלה
  • שימו לב לשם המסכת בכתבי היד
  • נתמקד בלימוד פרק א' – נסו לזהות תופעות ספרותיות – חלוקה ליחידות, מלים מנחות, מסגרת לפרק ועוד.
  • מה פשר המעברים מהזכרת גשמים לשאלת גשמים?
  • שימו לב למשניות קודמות ברקע – ברכות ה: ב; ראש השנה א: ב; סוכה ב: י

תקציר השיעור

  • מצוות שרמב"ם מצא להם מקור בתורה שאין להן ציווי ברור – אבל [המקור – טומאת כהנים]; תשובה [המקור וידוי]; תענית [המקור חצוצוררת].
  • בכולם יש מצווה בהקשר מקדשי שהרמב"ם מוציא החוצה לדורות
  • בכולם מדובר בתופעה שרואים בסיפור המקראי שגיבורי התנ"ך חווים אותה ללא ציווי; מדובר בתחומים שהם קיומיים לאדם. לכן ברור שהם חייבים להיות לדורות
  • משנה תענית פרק ראשון – יש שתי חטיבות – חטיבה ראשונה עוסקת בהזכרת גשמים וחטיבה שניה בתעניות על גשמים. העורך יצר להם מסגרת מאחדת – תחילת הפרק וסופו עוסקים בכך שגשם שלא בזמנו יכולים להיות סימן קללה
  • רעיון מרכזי בחטיבה השניה – גשם הוא ביטוי לקשר עם הקב"ה; כשלא נענים הבעיה היא שלא נענים.
  • הזכרת גשמים קשורה ברגלים – סוכות ופסח, הם חגים של עמידה לפני ד'

 

שיעורים נוספים
בסדרה/בנושא:

שיעור 25 – חובה להשתתף בצרת הציבור

פרק א' | י, ב – יא, א

שיעור 24 – שלש תעניות ראשונות של יחידים

פרק א' | י, א

שיעור 23 – מעשר כספים; שלושת הרועים; סוגי גשם שונים

פרק א' | ט, ב – י, א

שתפו שיעור זה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *