מראי מקומות

א. הסוגייה

1. לימדו את הגמרא כט. "אמר רב הונא… קלא אית ליה", עם פירוש הרשב"ם.
2. עמדו על מבנה הסוגייה:

• היחס בין יחידת רב הונא ובין הדיון על בתים.
• בתוך יחידת בתים – 2 יחידות דיון אמוראיות.
• היחס בין מר זוטרא ובין יחידת הבתים.
• מיקום מודה רב הונא בחנותא בסוף הסוגייה – ראו כט: סוף תד"ה ומודה רב הונא.

ב. רב הונא

1. מה חידש רב הונא? מה סוברים החולקים עליו? אילו הבנות יסוד יש בהבנת היחס בין יחידות חג"ש?
   • רשב"ם ד"ה שאכלן רצופות.
   • עיטור, אות מ' מחאה, "ואמינא מילתא… הוי חזקה" (מצורף).
2. האם מדובר בחידוש שחידש רב הונא או בדיוק מהמשנה?
   • כח. תד"ה שהן י"ח חדש
   • חידושי הרמב"ן כח. ד"ה שהם שמונה עשר חדש.
3. אתרא דמובר באגי – האם שנת הבור עולה למניין ג"ש?
   • רשב"ם ד"ה באתרא דמוברי באגי
   • רמב"ם טוען ונטען פי"ב ה"ד ובהגהות מיימוניות אות ד' בשם הראב"ן.

ג. תנן חזקת הבתים

1. ליחידה זו יש כמה חילופי נוסח ופרשנויות של ראשונים המפרשות את הסוגייה באופנים שונים לחלוטין. הצעתי היא ללמוד את הסוגייה עם הראשונים הבאים – רשב"ם, תד"ה אמר מר זוטרא, רמב"ם טוען ונטען פי"ב הל' א-ד.
2. נקודות לעיון:
   • היחס בין יחידה זו ובין רב הונא – ראו רמב"ן ד"ה והא דאקשינן.
   • כלפי איזה מקור מוסבים דברי מר זוטרא? (להרחבה – תוס' רי"ד ד"ה אמר מר זוטרא).
   • מר זוטרא – האם בטענת ברי או בטענת שמא? האם הצורך ביום ולילה הוא מצד הגדרת מעשה חזקה או מצד הלכות עדות?
   • ומודי מר זוטרא – מר זוטרא או רבא?
   • מיהו הרוכל – המחזיק או המערער?
   • חנותא דמחוזא – האם בג"ש או בו"ש? ראו מח' רשב"ם ורמב"ם.
3. נקודה יסודית שביחס אליה נחלקים הראשונים – מהי רציפות מעשה החזקה הנדרשת בבתים? הגדירו היטב את ייחדו בית והפרובלמטיות של החזקה בו לעומת שדות.

ד. בית רובע

1. כט: "אמר רבא אכלה כולה… משטחא בה פירי".
2. רמב"ם הלכות מכירה פ"א הט"ו ובהשגת הראב"ד; הלכות זכיה ומתנה פ"ב הל' א-ב ובהשגת הראב"ד.
3. ב"ב נז, "אמר עולא… לא קנה" (שו' אחרונה). אילו הבנות שונות יש לראשונים בפרשנות סוגייה זו?
4. האם יש למחלוקת זו קשר לשאלה אודות הזיקה בין חג"ש ובין חזקת קניין?