מראי מקומות

א. טוען ונטען אצל מוני המצוות

1. עיינו במניין המצות של בעל הלכות גדולות, פרשיות המסורות לציבור, פרשה ג.
2. עיינו בניסוחים השונים של המצווה בכתבי הרמב"ם:
   • ספר המצוות מ"ע רמו
   • מניין המצוות מ"ע רמו
   • ההקדמה להלכות טוען ונטען
   • הלכות טוען ונטען פ"א הלכות א-ג.
   • השוו בין הניסוחים השונים של הרמב"ם.

ב. עירוב פרשיות

ניתן את הדעת להבנת הבאת דיני טוען ונטען במסגרת דיני שומרים.

1. עיינו בלשון הפרשה ושימו לב למעבר מ"כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמר" ל"על כל דבר פשע".
2. עיינו בבא קמא קו:, "ואמר ר' חייא… היינו שומר חנם", עם פירוש רש"י. ראו גם את פירוש רש"י לסנהדרין ב: ד"ה אי קסבר עירוב פרשיות (מומלץ לעיין בגמרא סנהדרין ב:). (התרכזו בהבנת עירוב פרשיות, דברי רבה יילמדו בהמשך).
3. ראו את ביקורת התוספות על פירוש רש"י, ואת שיטת הריב"א.
4. מה פשר שיטת רש"י? מדוע התורה ערבבה את פרשיותיה ולא כתבה אותן באופן מסודר? תנו את הדעת לשאלה גם במסגרת שיטת הריב"א. תנו את הדעת לסגנון הפרשה.

ג. "כי הוא זה"

1. עיינו מכילתא דר"י, מסכתא דנזיקין, פרשה טו, "אשר יאמר… ממין הטענה".
2. עיינו בפירושי רש"י ורמב"ן לפסוק זה.
3. עמדו על ההבדל ביניהם בהבנת היחס בין מדרש חכמים ובין יישוב המקראות.
4. האם ההבחנה בין כופר בכל ובין מודה במקצת נוצרה ממדרש הכתובים או הוסמכה למדרש הכתובים?
5. להרחבה – לאלו שכבר עסקו בלימוד משניות הפרק ובהשוואה בין נוסח הדפוס ובין נוסח כתבי היד הא"י – מהו נושא החטיבה הראשונה בפרק שבועת הדיינין?

ג. מפני מה אמרה תורה – עיון ראשוני

1. עיינו שוב בפירוש רש"י לב"ק קז. למימרת רבה. ראו פירוש רש"י לב"מ ג. ד"ה מפני מה.
2. עיינו בחידושי הרמב"ן לשבועות מב:.
3. סכמו את הקריאות השונות לדברי רבה:
   • מהי השאלה שלו?
   • מהו יסוד ההבחנה בין כופר בכל ובין מודה במקצת?
4. לשיטות הראשונים השונות בדין כופר בכל בפקדון – מה מחייב שבועה? מהי נקודת המחלוקת היסודית בין רש"י ובין הריב"א והרמב"ן?
5. שבועת היסת – עיינו שוב בדברי הרמב"ם בהלכות טוען ונטען. מהו יסוד ההבחנה בין שבועת היסת ובין שבועת הדיינין? מה חסר בסיטואציה של היסת שיש בכל המקרים בהם יש שבועת הדיינין?
6. תנו את הדעת גם לאופייה של שבועה. האם יש לזה תרומה להגדרת הסיטואציה בה דיינים יחייבו שבועה בבית דין?
7. עיינו בפתיחת רב האי גאון למשפטי שבועות.