- לפי מה קובעים את זמני תפילה? זמני התמיד או זמני יום ולילה?
- מחלוקות ר' יהודה וחכמים – ר' יהודה קובע לפי זמני התמידין וחכמים קובעים לפי זמני יום ולילה; לפי חכמים ניתן להתפלל כל הזמן ואילו לר' יהודה יש מועדים מיוחדים. בשיטת ר' יהודה משתקף 'תפילות כנגד 'תמידין'; בשיטת חכמים משתקף 'רחמי' ו'תפילות כנגד אבות'.
- זמן התמיד הוא האיר המזרח; מסתבר שלר' יהודה זמן שחרית מתחיל אז – רבנו חננאל כו.
- ברכות ל – זמן שחרית לכתחילה הוא הנץ החמה וניתן בשעת הדחק מעמוד השחר – השתקפות של זמני יום ולילה. ברייתא כו. – הנץ החמה.
- מחלוקת שו"ע ופרי חדש – שו"ע קבוע שזמן תפילה לכתחילה הוא הנץ החמה וניתן בשעת הדחק מעמוד השחר והאיר המזרח. פרי חדש מקדים את עמוד השחר להאיר המזרח; לשיטתו ניתן לכתחילה להתפלל מהאיר המזרח, יש קיום בהנץ החמה, ובשעת הדחק מעמוד השחר
- ותיקין – פשט הברייתא הוא שזה כדי לסמוך גאולה לתפילה. הסבר – הברייתא כשיטת רבי אליעזר שסוף זמן ק"ש הוא הנץ החמה ותחילת זמן תפילה הוא הנץ החמה. ממילא שהדרך היחידה לסמוך גואלה לתפילה הוא ב'תפר' ביניהם – הנץ החמה.
- קו אחר עולה בדברי ר' זירא – ייראוך עם שמש. כנגד עולם שסוגד לטבע ולשמש – יהודי מכריז על מלכות ד' בשעת הנץ החמה – דיון בראשונים ובמרומי שדה – האם הכוונה לק"ש או לתפילה