מראי מקומות

א. הסוגיות

1. ב"מ פא: "ההוא גברא דאוגר ליה חמרא… לא אמרינן" (מקבילות בכתובות כז: ובבכורות לו.).
2. ב"ב לא. "זה אומר של אבותי… לא אמרינן".
3. ב"ב לג: "זה אומר של אבותי… לא אמרינן".
4. מיהו הדובר בסוגיות השונות – רבא או רבה? ממילא – מהו היחס ביניהן?

• ב"ב לא. תד"ה אמר רבה.
• ריטב"א ב"מ פא: , "והכא רבה… ואין צורך".
• להרחבה – הרי"ן אפשטיין, מבוא לנוסח המשנה, עמ' 917.
• להרחבה – הממצא של הנוסח בכתבי היד:
  • * הנוסח בב"מ – פרידמן, כרך הנוסח, עמ' 388.
  • * הנוסח בב"ב – פרידמן, כרך הפירושים, עמ' 282.

ב. האם רבה/רבא סובר שאומרים מה לי לשקר במקום עדים?

1. חידושי הרמב"ן לב"ב לא. ד"ה אמר רבה.
2. ליבון שאלה זו כרוך בליבון השאלה מהי העדות במקרה של נהר פקוד:
   • פא: רש"י ד"ה במקום עדים.
   • שיטה מקובצת