פלגא ניזקא קנסא או ממונא
- הסוגיה טו.-טו:, ובסוגיה המקבילה בכתובות מא..
- לצד מי נוטות הראיות שהגמרא מביאה? מהו, אפוא, הסבר הרקע לגיבוש השיטה החולקת?
- מהן הנפקותות העולות בסוגיה בין החולקים?
- לאו בחזקת שימור קיימי – רש"י כתובות מא. ובריטב"א שם ד"ה סתם שוורים.
- רחמנא חס עליה:
- כתובות מא. תוס' הרא"ש ד"ה ורחמנא הוא דחס עליה.
- שיטה מקובצת טו. ד"ה פלגא ניזקא ממונא – בשם תלמידי ה"ר ישראל.
- ה: תד"ה שכן מועדין.
- היחס בין המחלוקת ובין משונה:
- טו: תד"ה והשתא,
- שיטה מקובצת טו: ד"ה וריב"א אומר וד"ה כתוב בתוספות דמקרן לא אתיא.
- רי"ף, ו. ברב אלפס, "והניזק והמזיק… דממונא הוא", ובחידושי רבנו יהונתן מלוניל ד"ה וזה מפסיד חצי הנזק.
- היחס לדיוני התנאים על חצי נזק:
- מה: תד"ה בחזקת שימור, ובחידושי הראב"ד שם ד"ה קסבר ר"מ.
- לד., ראב"ד (עמ' פא במהדורת אטלס), "ואם ישאל שואל… שותפא הוי".
- רשב"א לג. ד"ה והראב"ד ז"ל כתב.
- לג. תד"ה איכא בינייהו, מלג:, "ונראה דאע"ג…".
- כבר עסקנו בבית המדרש בשיטת הרמב"ם שמכור מזיק מכור ובהסבר בעל קצות החושן סימן ת"ז סק"א.
- להרחבה:
- לביאור שיטת הראב"ד על פלגא ניזקא קנסא – שרידי אש, ח"ד, עמ' סב.
- תנו את הדעת למשמעות המונח קנס. ניתן למצוא דיון בזה במסגרת מאמרו של עמיחי רדזינר, "'קנסות' כתשלומי נזק בספרות התנאים", שנתון המשפט העברי כד, עמ' 357-287.