א. רקע ועיון קצר ב'מדיר את אשתו'
- השוו למשנה נדרים יא:א-ב.
- עיינו בפסקי הרמב"ם – מה משמעות הפיצול בין פרקים שונים?
ב. עוברת על דת משה ויהודים
- משנה כתובות ז:ו; תוספתא כתובות ז:ה
- בבלי כתובות עב – סוגיית הגמרא על המשנה – ממליץ ללמוד את הסוגייה עם הריטב"א
- סוטה כה. 'איבעיא להו עוברת על דת… ניחה ליה'
- גיטין פט., 'אמר רבא… ברור'
- ירושלמי כתובות ז:ו
- רמב"ם אישות כד:י-יד; [יג:א-ב, יא]
- רא"ש כתובות ז:ט; משנה למלך סוטה ב:א; מרומי שדה סוטה כה,א [היכל יצחק אבן העזר א:ט:ד]
ג. מקורות נוספים:
- משנה גיטין ט:י
- משנה סוטה א:ב; תוספתא סוטה ה:ט [להרחבה- מקבילה בגיטין צ. ]
תקציר השיעור
- מבנה פרק המדיר: חטיבה ראשונה עוסקת במדיר את אשתו ויוצאת בכתובה; חטיבה שניה באלו שיוצאות ללא כתובה; היות וחלק מהדוגמאות זה נדר ומומין, יש חטיבה על מומין ונדרים; חטיבה אחרונה עוסקת בכפייה לגרש.
- חטיבה ראשונה: תמונת מראה לפרשת נדרים בבמדבר לא; הנחת הפרשה היא שנדר עינוי נפש פוגע בזוגיות. באות משניות הפרק כאן ויוצרות משוואה שקובעת שגם הבעל לא יכול להדיר את אשתו מאותם דברים.
- הדרת אשה ממאכלם ובידוד שלה ממשפחתה וממעגל חברתי היא התנהגות אלימה – עסקנו בשיעור בסימנים של אלימות במשפחה
- עוברת על דת משה – מדובר בהכשלה שהיא מכשילה אותו, זוגיות בנויה על אמון
- עוברת על דת יהודים – התנהגות שהיא פריצות, היא לא מחייבת ג טכי אין הוכחה שזינתה; ריטב"א ואחרונים כותבים שהיא גורמת לחשד שתזנה בעתיד, זה מסביר למה יכול לגרש ללא כתובה