פרק ג' | לד, א

שיעור 25 – מימרת רבי יוחנן ומימרת רב פפא

מראי מקומות

א. מימרת ר"י

  1. ב"מ ל"ד. "א"ר חייא בר אבא… תשלומי כפל לשוכר".
  2. ירושלמי ב"מ פ"ג ה"א, "ר' יוחנן… כמי ששילם" (במהדורת כ"י אסקוריאל עמ' 51).
  3. ריטב"א ל"ד. ד"ה א"ר יוחנן (עמ' רצא).
  4. האם, לדעתך, ר"י הולך מעבר למקורות ומחדש חידוש? האם המקורות ברורים? עיין תד"ה אלא. הגדר לעצמך את המיתודה של הגמרא בסוגייתנו ובגמרא בקידושין. האם קיים פער בין הסוגיות כפי שסבורים התוס'?
  5. הראיה מהברייתא:
  • מה דין שוכר בגניבה ואבדה?
  • לאור זאת, מה הראיה? עיין ברש"י ד"ה השוכר פרה.
  • ב"ק נז:, הדיון בהעמדת הברייתא.
  • להרחבה – ב"מ לד. רש"ש ד"ה רש"י.

ב. מימרת רב פפא

  1. לד. "אמר רב פפא… גבי הדדי תניין".
  2. מה החידוש של רב פפא? עיין במיוחס לריטב"א ד"ה שם שומר חנם.
  3. כיצד יש לקרוא את המשנה לאור דברי רב פפא?
  • לג: תד"ה נגנבו
  • רמב"ן לג: ד"ה מתני' שהרי אמרו
  • רשב"א לג: ד"ה הא דנקט במתני' נגנבו. עמוד על שיטת הירושלמי שהרשב"א מצטט.
  • * עמוד על הזיקה בין שיטת הירושלמי בהסבר זכיית השומר בכפל ושיטת הירושלמי שהכפל לשומר גם אם יש עדים על פשיעה.
  • * מהו ההסבר לשיטת הירושלמי שביש עדים על אונס שהשומר לא זוכה בכפל?
  • עמוד על הרקע להקנאת הכפל לשומר. עיין ב"ק קח. "תבעוהו בעלים לשומר… למי שהפקדון אצלו" (מומלץ, למי שיש זמן, ללמוד עד המשנה קח:).
  1. הדעות השונות על שואל – עמוד עליהן ועל הסברות השונות של האמוראים.
  2. "תניא כוותיה דרב זביד"
  • עיין בגרסת רש"י ובגרסת הר"ח.
  • תד"ה ללישנא קמא.
  1. להרחבה – קצות החושן סימן רצה ס"ק א'.

שיעורים נוספים
בסדרה/בנושא:

שיעור 36 – חזרה על פרק המפקיד

פרק ג' | לג-מג

שיעור 35 – שליחות יד צריכה חיסרון

פרק ג' | מא, א

שיעור 34 – משנת חבית

פרק ג' | מ, ב

שתפו שיעור זה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *