מראי מקומות
א. מימרת ר"י
- ב"מ ל"ד. "א"ר חייא בר אבא… תשלומי כפל לשוכר".
- ירושלמי ב"מ פ"ג ה"א, "ר' יוחנן… כמי ששילם" (במהדורת כ"י אסקוריאל עמ' 51).
- ריטב"א ל"ד. ד"ה א"ר יוחנן (עמ' רצא).
- האם, לדעתך, ר"י הולך מעבר למקורות ומחדש חידוש? האם המקורות ברורים? עיין תד"ה אלא. הגדר לעצמך את המיתודה של הגמרא בסוגייתנו ובגמרא בקידושין. האם קיים פער בין הסוגיות כפי שסבורים התוס'?
- הראיה מהברייתא:
- מה דין שוכר בגניבה ואבדה?
- לאור זאת, מה הראיה? עיין ברש"י ד"ה השוכר פרה.
- ב"ק נז:, הדיון בהעמדת הברייתא.
- להרחבה – ב"מ לד. רש"ש ד"ה רש"י.
ב. מימרת רב פפא
- לד. "אמר רב פפא… גבי הדדי תניין".
- מה החידוש של רב פפא? עיין במיוחס לריטב"א ד"ה שם שומר חנם.
- כיצד יש לקרוא את המשנה לאור דברי רב פפא?
- לג: תד"ה נגנבו
- רמב"ן לג: ד"ה מתני' שהרי אמרו
- רשב"א לג: ד"ה הא דנקט במתני' נגנבו. עמוד על שיטת הירושלמי שהרשב"א מצטט.
- * עמוד על הזיקה בין שיטת הירושלמי בהסבר זכיית השומר בכפל ושיטת הירושלמי שהכפל לשומר גם אם יש עדים על פשיעה.
- * מהו ההסבר לשיטת הירושלמי שביש עדים על אונס שהשומר לא זוכה בכפל?
- עמוד על הרקע להקנאת הכפל לשומר. עיין ב"ק קח. "תבעוהו בעלים לשומר… למי שהפקדון אצלו" (מומלץ, למי שיש זמן, ללמוד עד המשנה קח:).
- הדעות השונות על שואל – עמוד עליהן ועל הסברות השונות של האמוראים.
- "תניא כוותיה דרב זביד"
- עיין בגרסת רש"י ובגרסת הר"ח.
- תד"ה ללישנא קמא.
- להרחבה – קצות החושן סימן רצה ס"ק א'.