מראי מקומות

א. פתיחה  –  שווה כסף ככסף

1. פרק א' משנה א' – "בדינר ובשווה דינר" "בפרוטה ובשווה פרוטה". אני ממליץ לערוך חיתוך של חיפושים בפרויקט השו"ת למונחים שווה פרוטה, שווה דינר ושווה כסף.
2. דיון הראשונים אודות המקור לכך ששווה כסף ככסף:
   • ב. תד"ה בפרוטה ובשוה פרוטה
   • ב. רמב"ן ד"ה בדינר ובשוה דינר
3. שאלות לבירור בתחילת הלימוד:
   • האם יש משנה נוספת בה מופיע המונח "פרוטה ושווה פרוטה"?
   • מהי ההבחנה בין כסף ובין שווה כסף?
   • מהו המושג היסודי – כסף או שווה כסף?

ב. סוגיית שיראי

1. ז:, "ההוא גברא דאקדיש בשיראי… שוי עשרה בתליסר".
2. עמדו על מבנה הסוגיה:
   • אילו חלקים של הסוגיה משתייכים לסוגיה הגרעינית של רבה ורב יוסף?
   • כיצד נוצרו שתי הלישנות?
3. במהלך לימוד הסוגיה תנו את הדעת:
   • מהי השאלה המנסרת בחלל הסוגיה?
   • לְמַה חותר רב יוסף?
   • מהי תכונת כסף ומה תפקיד השומא בכל אחת מהלישנות?
4. עד כמה יש פער בין הלישנות?
   • ריטב"א ז: ד"ה ההוא גברא דקדיש בשיראי.
   • פני יהושע ז: ד"ה ההוא גברא דקדיש בשיראי.
5. מנא אמינא לה:
   • תורת כהנים, בהר פרשה ו, פרק ח, "והיה כסף ממכרו במספר שנים כימי שכיר יהיה עמו בכסף הוא נגאל ואינו נגאל בתבואה ולא בכלים". שימו לב על איזה כסף מוסבת הדרשה בספרא ועל איזה כסף בבבלי.
   • הסוגיה מניחה שיש סימטריה בין קניין עבד ובין גאולתו (רש"י ד"ה ישיב גאולתו). האם ניתן לקיים את הדרשות שיש פער בין קניין ובין גאולה?
   • ואידך – אינו נקנה בתורת חליפין:
     • מהו הסבר דין שעבד נקנה בכסף אך לא בחליפין? האם יש להשוות לגמרא ג.?
     • היזכרו בדיוננו ג. מתי התמסד קנין סודר.
   • "מדמקרבא הנאתייהו" – איזו תכונה של שווה כסף מצוין כאן שאין לכסף?
6. "כגון דקביל כהן עילויה":
   • איזו תכונה נוספת המבחינה בין כסף ובין שווה כסף מצוינת כאן?
   • מי יכול לקבל עליו? רשב"א ד"ה אמר רב אשי.
7. מהשקלא וטריא של הגמרא עולה שרבה ורב יוסף היו מודעים להבדלים בין כסף לשוה כסף:
   • מהם ההבדלים?
   • לאיזה כיוון משך כל אחד את דין שווה כסף?
   • האם רבה שולל את הצורך בשומא או שיש שומא בדעת האשה? בלשון אחרת – האם המחלוקת ביניהם יסודית או בפרטי הדין?
8. האם יש יחוד לשיראי או האם המחלוקת היא בכל חפץ? מה ניתן ללמוד מהשיטות השונות על יסוד הדיון בשיראי?
   • ז: תד"ה ורב יוסף
   • ח. תד"ה אף שוה כסף דקיץ
   • ט. "והלכתא שיראי… שומא", ובתד"ה והלכתא בדברי ר"ת.
   • רמב"ם הלכות אישות פ"ז הי"ז.
   • ט., תוס' מיוחס ל"י הזקן ד"ה והלכתא שיראי לא צריכי שומא (דן בשיטת הרמב"ם).
9. ירושלמי קידושין פ"א ה"ב, במהדרות כ"ץ סוגיה 2, עמ' 26.
10. להרחבה – ב"ק ט. תד"ה ישיב בדברי ר"ת.
11. חידושי בעל השרידי אש על קידושין סימן טז.