מבט ראשון לארבע מחלוקות ר"ג ור"א עם ר"י – ניתוח מבנה המשניות – שתי זוגות של שני מקרים. האחד עם כותרת אחת 'הנושא את האשה ולא מצא לה בתולים' עם שתי הסתעפויות – הסברים שונים של האשה לחוסר הבתולים, מקרא ראשון טענת 'משארסתני נאנסתי' ומקרה שני טענת 'מוכת עץ'. השני, שני מקרים בהם האשה חשודה שהיא 'זונה' האסור לכהן, והיא מספקת הסבר לכך שאינה 'זונה' ולכן מותרת לכהן. הסבר חלוקת פרקים א-ב במשניות, מדוע משנת 'ומודה רבי יהושע' מובאת בפרק ב'. פרק א' עוסק במקרים בהם האשה מסבירה את הנתונים והבעל אינו ידוע את הנסיבות; פרק ב' כולו עוסק במקרים בהם יש נאמנות במקרים מיוחדים. שאלה בפתח הלימוד – האם מדובר במחלוקת אחת בארבעה מקרים או האם יש יסוד שונה בזוגות השונים. בשיעורים הבאים נתוודע לעמדות שונות בשאלה זו בסוגיות הבבלי.
הצבת המסגרת הראשונית של הסבר המחלוקת – לא מדובר כאן בטוען ונטען ובויכוח, הרי הבעל אינו יודע כלל האם נאנסה ומתי. הרמב"ן בדף ט היטיב להסביר את המחלוקת – העובדות 'מדברות' כנגד האשה. בזוג הראשון, היא קיבלה כתובת בתולה והיא לא בתולה. בזוג השני, היא 'לא שמרה נגיעה' והעובדות מחשידות שהיא 'זונה'. זהו תורף טענת ר' יהושע – 'לא מפיה אנו חיים' – העובדות נגדה ולא נותנים לה לספק הסבר לעובדות. ר"ג ור"א מאפשרים לה 'להסביר' את העובדות; להסביר מדוע העדר הבתולים לא מונע ממנה כתובה; להסביר עם מי היא זינתה וממילה מדוע אינה 'זונה'. במידה וההסבר מתקבל – העבודות אינן נגדה. המחלוקת היא האם לתת לת את הזכות לנפק הסבר. בשיעורים הבאים נבחן הסברים שונים בבבלי על בסיס מה ר"ג ור"א נותנים לה 'זכות' להסביר את העובדות.
עיון ראשוני בסוגייה יב:, הדיון על הזיקה ל'ברי ו'שמא' – הצפת שאלת הראשונים שהגבילו את 'ברי ושמא', למקרה של 'ברי טוב' ו'שמא גרוע', כיצד ניתן לקשר את ר"ג ור"א ל'ברי ושמא', הרי במקרה זה השמא אינו 'שמא גרוע'?
מראי מקומות
- משנה כתובות א:ו-ב:ב – עמדו על מבנה המשניות; האם יש מכנה משותף לכל המחלוקות?
- סוגיית בבלי כתובות יב: עם רש"י.
- רמב"ן כתובות ט: ד"ה ואיכא דקשיא ליה – הסבר שיטת ר' יהושע
- כתובות טז. '… ואלא אהא היא אומרת מוכת עץ… שחוט לפניך' [מטיבי לכת מוזמנים לעיין מתחילת הסוגייה]
- מומלץ לעיין במקבילות ל'מנה לי בידך והלה אומר איני יודע' – בבא קמא קיח.; בבא מציעא צז. המשנה ובסוגיית הגמרא עד 'לישבע משלם' (צח.); בבא קמא מו. המשנה ובגמרא עד 'עליו הראיה".
- כתובות יב: תוספות ורשב"א