שיעור 27 – פי פרה – יסוד פטור שן ורגל ברשות הרבים

להקלטה של השיעור – לחץ כאן

"בשדה אחר" בסוגיות הבבלי

1. יד. – הדיון בין רבי זירא ואביי (כבר נדון).
2. כא: "והכא בביער… איכא בינייהו". הפרטים המדויקים הנוגעים לאילפא ולהקשר הרחב של הסוגיה יידונו בהמשך השבוע. בשלב זה התמקדו רק בדרשה, ועיינו שוב ברמב"ם הלכות נזקי ממון פ"א ה"ח.
3. כה:, "ותהא שן ורגל חייב ברשות הרבים… כספו של אחר".
4. המשנה נה:, "כיצד משלמת… סאתים"; נח: "כיצד משלמת… ש"מ תרתי"; נט: "ר"ש אומר… בעי שלומי".
5. סוגית פי פרה:
   • כא: המשנה, על כלב שנטל חררה.
   • כג. "דאכלה היכא… לא אמרינן" (כג: באמצע).
   • כג. תד"ה תפשוט (להרחבה – תוס' רבנו פרץ ד"ה תפשוט וד"ה דאיבעיא, תלמיד ר"ת ד"ה פי וד"ה אי).
   • חידושי הראב"ד ד"ה ואוקימנא; רשב"א ד"ה דאי כחצר המזיק.