מראי מקומות

• ראו את שתי הנוסחאות בסוגייה – לפי כל נוסח: מה עניין 'אפילו אכל ושתה כל הלילה' – באיזה לילה? מה הוא בא לחדש?
• שבת כד – 'דתני רבי אושעיא… בשומע תפילה וברש"י ד"ה ערבית. מה המחייב של אמירת עננו בלשון הברייתא?
• מה נראה מהסוגייה בתענית יא:? רא"ש תענית א:י
• רי"ף תענית ד., וברז"ה וברמב"ן במלחמת השם.
• שיעורים לזכר אבא מרי א עמ' צט; אגרות משה אורח חיים א:קסח

תקציר השיעור

עננו בליל התענית

• הנחת יסוד באנו פוגשים אותה כאן לראשונה – תענית אינה להיות רעב, אלא קיום של יום תענית, ויש לקבל תענית מבעוד יום. זה הבסיס לשני חלקי המימרה של רב הונא – ייתכן אדם שבע שנמצא בעיצומו של יום תענית; ייתכן אדם רעב שאינו נחשב מתענה.
• בנוסח הסוגייה שלנו 'למחר הוא מתפלל תפילת תענית, משמע שאין עננו בליל תענית בו אוכלים ושותים. רש"י בשבת כד. לא גרס בסוגייתנו 'למחר', ובכך הסוגייה כאן תואמת את פשטות לשון הגמרא בשבת כד. שאומרים עננו אף בליל התענית.הריטב"א בתענית חשב שרש"י בתענית אוחז בעמדה שאומרים עננו רק למחרת, ואילו הרא"ש סובר שלדעת רש"י בתענית אומר עננו בליל התענית. אף לדעת הרי"ף אומרים בליל התענית; רמב"ן העיר שלרי"ף יש גרסה אחרת בגמרא בתענית, וכך הסוגייה היחידה היא העוסקת באמירת עננו בליל התענית היא בשבת כד. הרז"ה חולק וסובר שלא אומרים עננו בליל התענית.
• הסבר אמירת עננו בלילה – הוא נאמר מדין אמירת מעין המאורע, ואף הלילה הוא חלק מיממת התענית.
• סבי הרב זצ"ל הסביר שהתענית מתחילה בלילה בקיום חובת זעקה ורק שיש היתר לאכול ולכן אומרים עננו כקיום זעקה. עיקר הראיה שלו שני שהלך לישון בליל התענית נאסר לאכול ולשתות אף הו איתעורר לפני עמוד השחר. הגרמ"פ תלה שאלה זאת במחלוקת הראשונים האם אורמים עננו בליל התענית.

תענית שעות

• עיקרה דילוג על ארוחה.
• ריטב"א בשם רמב"ן פורס יסוד חשוב להבנת נדר תענית – מדובר בנדר מצווה, והדיון על תענית שעות הוא האם יש קיום בדילוג על ארוחה.
• ראשונים נחילקו האם תענית שעות מחייבת קבלת תענית מבעוד יום.
• ראשונים נחלקו האם תענית שעות מחייבת הימנעות מאכילה ביום שלם. לרמב"ם שיטת ביניים – ניתן הלתחיל להתענות מהצהרים אבל לא ניתן להתענות רק בבוקר. הבכך משתקפת עמדתו שעיקר התענית היא בשעת המנחה.