תקציר השיעור

כל תענית שלא שקעה עליו חמה

• מה רצה רב חסדא לומר בקביעה 'כל תענית שלא שקעה עליו חמה אינה תענית'?
• לדעת ראב"ד רב חסדא עוסק בתענית שעות, והוא בא לחסום את האפשרות שיתענה רק בבוקר ויאכל אחרי צהרים.
• לדעת תוספות עבודה זרה לד ורא"ש המימרה נאמרה בפני עצמה ונאמרה על תענית של יום שלם. לדעת תוספות המימרה קובעת שדי להתענות עד שקיעה ראשונה; לדעת הרא"ש היא באה לשלול את זה וקובעת יש לצום עד שקיעה שניה, דהיינו צאת הכוכבים.
• השאלה העקרונית המזדקרת היא האם תענית צמודה לדיני יום ולילה אסטרונומיים או אנושיים. אולי תענית תחומה לפי שעות הארוחות, שלאמתו של דבר מתענים מהם.
• על רקע זה יש בשיעור דיון על שיטת רבנו תם ועל פלג המנחה

קבלת תענית

• עצם הדיון על קבלת תענית הוא ביטוי נוסף לרעיון היסודי שנדר תענית אינו נדר איסור אלא נדר מצווה. למה יש קושי לנדור – הריטב"א וכתב כי שמא אין כאן מצווה כי יש בתענית גם צד שלילי של צער הגוף; הצענו הסבר נוסף והוא הקושי לתאר אדם כמתענה כאשר הוא נמנע מלאכול, וממילא שלא ניכר עליו שהוא מתענה
• מדוע יש צורך לקבל בתפילת מנחה? רמב"ם במהדורה קמא של משנה תורה קבע לקבל תענית במנחה באמירת עננו בשמע קולנו. ההסבר – הוא מתחיל את התענית בכך שהוא מתפלל וזועק