לאו ועשה בהשבת אבידה

מחלוקת רמב"ן ור"ן אודות עשה 'השב תשיבם'. לדעת הרמב"ן העשה חל רק כשהרים את החפץ ולדעת הר"ן חל מיד כשרואה את האבידה. הראשונים נחלקו על היחס בין העשה ובין הלאו 'לא תוכל להתעלם'.

זקן ואינה לפי כבודו

מחלוקת ראשונים מה יסוד הדין

• ריטב"א ורא"ש פירשו שמדובר בזקן שהוא חכם, והוא לא משיב אבידה או פורק וטוען כי זו פגיעה בכבוד התורה. לכן הרא"ש מגביל את 'לפנים משורת הדין' למקרה של תשלום כסף בשווי המטען אבל אין לזקן רשות לטעון או לפרוק בעצמו כי יש בזה פגיעה בכבוד התורה
• רמב"ם פירש שמדובר בכל אדם מכובד ויסוד הפטור הוא כי עלצמו לא היה עושה כן. לכן הרמב"ם התיר לזקן לפרוק ולטעון בעצמו. הרמב"ם קישר זאת להלכות דעות – החסיד מקפיד פחות ע הכבוד שלו, ולכן זה כבוד עבורו לעזור לאנשים אחרים