החלק ראשון של השיעור עוסק במשנת 'מוכת עץ' ובמחלוקת האמוראים כיצד לפרש את המשנה. סדר היום של הסוגייה הוא הסבר המשנה יחד עם התייחסות לשאלה מה המשנה השנייה בזוג מוסיפה על במשנה שקודמת לה. הנחת הסוגייה היא שחייב להיות חידוש במקרה השני, והיא בוחנת כיוונים שונים, האם החידוש הוא בעצם הסבר מחלוקת התנאים או האם בפרטים אחרים שמופיעים במקרה השני.

משם מעבר לזוג השני של המחלוקות – משנת 'ראוה מדברת עמו'. הגמרא מביאה מחלוקת זעירי ורב אסי האם מדברת היא נסתרה או נבעלה. היא מציגה את השיקולים, שנוטים יותר לשיטת זעירי – הלשון מדברת מתאימה יותר לנסתרה; נסתרה – אין כפילות בין המקרים; בהמשך היא טוענת שאף הראיות מברייתות תואמות יותר את שיטת זעירי. מצד שני, יש חידוש בעצם שיטת זעירי שמי שנסתרה אסור לכהן, והסוגייה מסבירה 'מעלה עשו ביוחסין'. מהסוגייה טז, א, מתברר שיש הבחנה עמוקה יותר ביניהם; לשיטת זעירי ניתן לבסס את שיטת ר"ג ור"א על מיגו; ואילו לשיטת רב אסי אין מיגו. כך המחלוקת נוגעת ליסוד הדין של ר"ג ור"א. בתוך הדברים, התייחסות לתופעה של 'לישנא מעליא' – כלי שמאפשר לדבר בלשון נקיה על כל תחומי החיים.

בסוף השיעור תחילת העיון בברייתא בתוספתא כתובות א:ו המתארת דיון בין התנאים בנימוק השיטות שלהם.

מראי מקומות

משנה השניה יג.
תוספתא כתובות א:ו
רקע – רמב"ם איסורי ביאה יח: א-ה
סוגיית הבבלי על המשנה – יג. 'מאי מדברת… והא נמי כדיעבד דמי' (יד.).
טז. 'אהייא אילימא… מאי מדברת נבעלת מאי מיגו איכא'
ירושלמי כתובות א:ח
מומלץ לבדוק את הביטוי 'לישנא מעליא' בעוד מקומות – מוזמנים לערוך חיפוש ממוחשב
הסברי ראשונים לטעמי החולקים – רבן גמליאל – יד. רש"י ד"ה הכא [שב שמעתתא ב:יז 'ולכן נראה.."]; ר"י מלוניל כתובות יג. ד"ה איש פלוני; רשב"א כתובות ט. 'ולא גרע… יוחסין'; רבי יהושע – מה עולה בסוגייה? רש"י יג. ד"ה נסתרה; תוספוץ עה: – 'והא דלא אזיל… ביוחסין'.
היקף הנאמנות לר"ג ור"א – רמב"ם בפירוש המשנה כתובות א:ה; שיטה מקובצת יג. ד"ה מתניתין
תוספות על הסוגייה