שיעור 32 – 'השב תשיבם' – אפילו ארבעה וחמישה פעמים

משנה בבא מציעא ל:  – 'הֶחֱזִירָהּ וּבָרְחָה, הֶחֱזִירָהּ וּבָרְחָה, אֲפִלּוּ אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה פְעָמִים, חַיָּב [לְהַחְזִירָהּ], שֶׁנֶּאֱמַר: "הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם"'.
נראה שהמשנה עומדת מול שאלת הגדרת השבת אבידה – האם המצווה היא לבצע 'מעשה מצווה' של השבה, וכך היה מקום להגביל לפעם אחת, או האם המצווה היא התוצאה –  לוודא שהחפץ ישוב לבעליו. הכרעת המשנה היא שיש להשיב אפילו ארבעה וחמישה פעמים מתפרשת שהמצווה היא התוצאה.
רבא בסוגיית הגמרא קובע ש'השב' משמע אפילו מאה פעמים, ונראה שההסבר הוא שהמבנה שהוצע לעיל לא מתאים להשבת אבידה. משום שהמאמץ להחיזר לבד לא נחשב ל'מעשה מצווה של השבה' , כי אין זה נחשב השבה אם הבהמה עדיין בורחת. לכן, מעצם המילה 'השב' אנו למדים שאפילו מאה פעמים. המילה 'תשיבם' באה לרבות שיש שני סוגי השבה – השבה לבעלים והשבה ללא דעת בעלים. הסוגייה מציינת ש'הכל צריכין דעת בבעלים' ורק בהשבת אבידה אין צורך. נראה שהגדרת 'השבה' היא לדעת בעלים; בהשבה לגינה ולחורבה ללא דעת בעלים החפץ מפסיק להיחשב 'אבוד', ולכן די בו בהשבת אבידה. הדרשה מחדשת שאין חובה להשיב אלא שדי שיפיסק להיות 'אבידה'.

הסוגייה עוברת למקרים נוספים של כפילות:

• שילוח הקן – שלח תשלח. גם כאן רבא קובע ש'שלח – אפילו מאה פעמים', ואף כאן נראה אותו הסבר – אי אפשר להגדיר שילוח 'כמעשה שילוח' אם היא חוזרת.
• 'הוכח תוכיח' – האם ניתן לקיים את המודל המוצע בראש השיעור? יש שתי מטרות לתוכחה – התנערות של המוכיח מהמעשה והחזרה למוטב של החוטא. 'הוכח- אפילו מאה פעמים' – הוא מהזווית של החתירה להחזרה למוטב. רמב"ן מציין לערכין טו, משם עולה שאכן די להוכיח פעם אחת – 'משעה תוכחה'. רמב"ן מסביר שהסוגייה בערכין דנה באותה עבירה; הסוגייה בבבא מציעא דנה בעבירות שונות. היוצא מדבריו שהסוגייה בבא מציעא אומרת אפילו מאה פעמים על מאה עבירות שונות, ובעצם מדובר בכל אחת מהן בתוכחה אחת בלבד.
• עזוב תעזוב עמו – מרחב שונה מכל האמור לעיל – השאלה היא האם יש חובה גם ללא 'עמו'.

פריקה וטעינה – בעקבות המקראות שהצמידו את פריקה וטעינה להשבת אבידה, הסוגייה בוחנת את היחס ביניהם, ואת היחס בינם ובין השבת אבידה. היסוד שעולה בסוגייה הוא שיש להם בסיס משותף של 'צערא דמרה'; בפריקה יש יסוד נוסף של צער בעלי חיים. הרמב"ם שיבץ את פריקה וטעינה בהלכות שמירת הנפש – רואה בזה מצב של סכנת חיים.