התקדשי במנה ונתן לה דינר

א. מקורות יסוד

1. תוספתא קידושין פ"ב סוף הלכה ח' ותחילת הלכה ט'.
2. ח. "אמר רבי אלעזר התקדשי לי במנה… על ידי הדחק".
3. עיינו במשנה ס. ובתחילת הסוגיה שם, וראו את הדמיון למימרת ר"א והסבר הסוגיה.
4. ירושלמי קידושין פ"ב ה"א, עמ' 1163 שו' 42 עד עמ' 1164 שו' 4.
5. מז. "אמר רב המקדש במלוה… לא כסיפא ליה מילתא למיתבעיה".

ב. שאלות לעיון

1. ראו את הסבר הגמרא למימרת ר"א:
   • מהי הפרשנות שהסוגיה מעניקה למעשהו של המקדש? האם ניתן לפרש את מעשהו באופנים אחרים?
   • האם הבחירה בפרשנות זו נשענת על אומדנא שכך מסתבר לפרש את מעשהו או האם היא נשענת על הנחה מהותית? חשבו על שאלה זו לכשתעיינו בסוגית הירושלמי (להלן).
2. הברייתא:
   • מה עולה מנוסח הברייתא בתוספתא – האם שני חלקיה עוסקים במנה זו או האם ניתן להבחין בה בין הרישא והסיפא?
   • ראו את הפירושים השונים בסוגיה לברייתא וליחסה למימרת ר"א.
   • מה הדין במנה זו חסר דינר? עיינו ברש"י ד"ה במנה זו, וברשב"א ד"ה השתא במנה סתם.
3. מהו היחס בין הסברו של רב אשי ובין ההבחנה בין מנה סתם למנה זו?
   • עיינו ברשב"א ד"ה רב אשי אמר.
   • להרחבה – תוספתא כפשוטה לקידושין עמ' 936 הערה 18.
4. שימו לב לנוסח הברייתא בירושלמי.
   • מהו היחס בין דברי ר"א והברייתא בסוגית הירושלמי?
   • מה בין מימרת ר"א בבבלי ובין מימרתו בירושלמי?
   • ראו את שיטת ר"י. שימו לב לזיקה בין לשון הברייתא ובין לשונו של ר"י.
   • חזר בו ר"י – כיצד הירושלמי פירש את שיטת ר"י?
   • מה משמעות קבלת שיטת ר"א ועל איזה רקע?
5. סכמו את היחס בין התוספתא והירושלמי והבבלי:
   • מהי הקריאה הפשוטה בברייתא?
   • באיזה מהתלמודים מתקיימת קריאה זו גם בסוף הסוגיה?
   • כיצד כל תלמוד מציג ומפרש את דברי ר"א?