מראי מקומות

1. השלמות להבנת שיטת רש"י:
   • הראשונים הקשו עליו שמשמע שדבריו נאמרו רק למ"ד מלוה לאו להוצאה ניתנה. כדי להבין את שיטתו, עיינו בפירוש של רש"י למלוה להוצאה ניתנה בקידושין מז. ד"ה להוצאה ניתנה.
   • אור זרוע לב"מ סימן ח (ההסבר שלו לסלעין דינרין יובהר בהמשך השבוע כאשר נלמד את המשך הסוגיה).
2. מלוה – הערנו בשיעור על כך שבגמרא בהמשך נזכר מלוה. דביר העיר את עיניי שבתוספות רא"ש ד"ה הני חמישין הוא מעיר לקיום נוסח בגמרא שלא גרס מלוה.
3. פקדון בקיימא באגם – נחלקו בזה הראב"ד והרז"ה, תמצית המחלוקת שלהם מסוכם בספר התרומות חלק ב' שער ז' אות ד (המחלוקת מצויה בהרחבה בקונטרס דברי הריבות, בשו"ת הראב"ד סימנים לו-מ).
4. משכון:
   • ספר העיטור אות ע – עיסקא וחוב, הלכות מלוה על פה דף טז עמוד ב, "ומסתמא… דיוקא" (הגמרא שדברי הר"י מיגאש מוסבים עליהם היא בקידושין ח. שורה אחרונה, "אמר רבא אמר רב נחמן… שקונה משכון").
   • להרחבה:
     • רמב"ם הלכות טוען ונטען פ"ד ה"ו.
     • חידושי הר"ן בבא מציעא ד. ד"ה ולענין מי שמודה במקצת הלואה.
     • ריטב"א:
       • בבא מציעא ד., "ומשכון… כדאמרן".
       • קידושין ח: ד"ה פריטי אין כאן
     • חו"מ סימן פז ש"ך ס"ק ה.