מראי מקומות

א. פתיחה

עם השלמת סוגית שומת המס ונושא הפטורים, נחזור לדין התוספתא בבא מציעא שנתנה לבני העיר כוח כפייה ונעיין ביסוד הסמכות של בני העיר בזיקה לתחומי הכפייה שצוינו בתוספתא. נתמקד בעיקר בתשובות של גדולי אשכנז שעסקו בתבנית ההלכתית העומדת בבסיס הסמכות של רשות לא הלכתית, שבמבט ראשון יש לתהות על מקור המסכות שההלכה מעניקה לה.

ב. חכמי מאה 11

1. תשובות רבנו משולם, בשו"ת גאונים קדמונים סימן קכה.
2. תשובות רבנו גרשום מאור הגולה סימן סז.
3. תשובת רבי יוסף טוב עלם בשו"ת מהר"ם מרוטנברג דפוס לבוב סימן תכג.
4. תשובת רבי יהודה בר' מאיר הכהן ור' אלעזר בר' יצחק, כלבו סימן קמב.
5. תשובת רש"י, המועתקת להלן מכ"י קיימבירידג' (על פי חיים סולובייצ'יק, שו"ת כמקור היסטורי עמ' 123 – יש בחוברת עיסוק רב בסמכות הקהל).

ג. מאה 13-12

1. עמדת ר"ת מובאת במרדכי לב"ב סימן תפ, ונזכרת בראבי"ה המובא להלן.
2. ראבי"ה, מצוטט במרדכי סוף סימן תפא וסימן תפב, הבאתי להלן את מקור הדברים בספר הראבי"ה.

ד. תשובת הרשב"א

שו"ת הרשב"א חלק ד סימן שיא.