שיעור 34 – תרי רובי
פשט המשניות בכתובות ובמכשירין הוא שאף ביוחסים סומכים על רוב אחד. רב קבע ביחס למשנה במכשירין שהיא לא נשנית לעניין יוחסין, וסוגייתהו עוש המהלך ודמה מול המשנה בכתובות.
מדוע לא נסמוך על רוב לעניין יוחסין?
הרמב"ן במלחמת השם בחולין כותב שזה משום שיש מיעוט מצוי של פסולים. סבי מו"ר הגרי"ד כתב שזה משום שרוב אינו בירור מוחלט; לכל רוב יש מיעוט, וחששו לו בקביעת מעמד אישי של אדם. בסוגייה טו. עולה כיוון אחר, שחכמים לא סמכו על רוב אחד משום שביוחסין יש אפשרותשל להיכה של האשה לאיש, מצב שמוגדר כ'קבוע' שמבטל את ההליכה אחרי הרוב. הצורך בתרי רובי הוא כדי להתגבר על 'קבוע'.
הראשונים נחלקו בהגדרת תרי רובי וממילא בהבנה כיצד הוא מתגבר על 'קבוע'. לדעת רש"י והטור תרי רובי הוא רוב אחד מאנשי העיר ורוב שני שאל אנשי סיעה שבאו ממקום אחיר. מתגברים על קבוע כי יש אפשרות שהאנס לא הגיע מהעיר אלא מאנשי הסיעה. בנוסף לדעת הטור, אם יש תרי רובי בתוך העיר – כשרה לכהונה.
הרמב"ם חולק בשלש נקודות:
1. מדובר שהאשה טוענת ברי ועדיין צריך לכתחילה תרי רובי [הטור חולק ולדעתו שכטוענת ברי די ברוב אחד לכתחילה]. כנראה שהרמב"ם פירש שאף למסקנה המשנה כר"ג ולכן קבע שאף שהלכה כר"ג בדיעבד, שצריך לכתחילה תרי רובי. זאת אף שבגמרא יד נזכר רש צריך רוב [ולכן הטור קבע שבטוענת ברי די ברוב אחד]. כנראה שליטת הרמב"ם יש צורך בתרי רובי כדי לומר שיש רוב אחד.
2. הרמב"ם מגדיר תרי רובי שרוב עיר כשרה ורוב הסיעה שיצאה מהעיר כשרה.
3. בעיר עצמו לא הולכים אחרי רוב, די שיש פסול אחד והמצב מוגדר קבוע.
לפי הרמב"ם עיקר תרי ורבי הוא להוציא את הסיפור מחוץ לעיר. בתול העיר נחשב 'קבוע' וממילא שאין רוב, כי קבוע כמחצה על מחצה. לכן יש למקם את המייין מחוץ לעיר, ואז ניתן ללכת אחרי הרוב.
מראי מקומות
א. פתיחה
- נבקש להעמיק את הבנתנו את דין 'תרי רובי' – למה זקוקים לתרי רובי? מה ההגדרה של תרי רובי? מה יסוד הדין [המנגנון] של תרי רובי?
- העיון ייעשה מתוך עיון ביחידת הדיון בגמרא טו. 'כי הא דכי אתא רב דימי… מעלה עשו ביוחסין', ובעיקר ביחידה הפנימית, 'אלא הולכין… על מחצה דמי'.
- רוב העיר ורוב סיעה – מה משמע מפירוש רש"י לאורך הסוגייה? מה הגדרת תרי רובי לשיטת רש"י?
- רשב"א יד, ב 'ולא עוד… רובי'
ב. לא צריכא דקא אזלה איהי גבייהו
- רש"י ד"ה ומשני – מה נוסח רש"י? מה הנוסח אותו הוא מגיה?
- מוזמנים לעיין בתיעוד של עדי הנוסח בדקדוקי סופרים [מטיבי לכת מוזמנים לעיין בעדי הנוסח עצמם באתר הכי גרסינן]
- בררו לעצמכם מה בין הנוסחים השונים?
- מקבילה בקידושין עג., 'אמר רבא דבר תורה… ספק יבא'
ג. רמב"ם וטור – אחרונים דנו מה הם גרסו בגמרא
- רמב"ם איסורי ביאה יח: יג-טו
- טור אבן העזר ו, 'פנויה… לכתחילה' – שימו לב לשלש מחלוקות בין הרמב"ם ובין הטור.
- בית יוסף על אתר
- מאירי כתובות טו. ד"ה כל שאנו
- רמב"ן מלחמת ד' חולין ג: 'וגבי יוחסין… שכיח'