מראי מקומות

ב. איזהו בור האמור בתורה?

1. עיינו במקורות התנאים העוסקים בתיאור הבור האמור בתורה – המשנה על שני ענפי הנוסח שלה, תוספתא פ"ו הלכות ד-ה, מכילתא דרשב"י.
   • בפרשנות המקורות קחו בחשבון את הבנתכם את הריאליה של בורות ושל דרכי החפירה של בור.
   • עמדו על היחס בין המקורות ועל עמדות היסוד הננקטות במקורות אלו באשר לחיוב בור.
   • ביאור המקורות בתוספתא כפשוטה מעמ' 50 ואילך.
   • תוכלו להיעזר בטבלה המצורפת .
2. סוגיית הגמרא:
   • לימדו את הסוגיה מט: עד המשנה הבאה.
   • עמדו על מבנה הסוגיה.
3. ברייתת רבי ישמעאל ורבי עקיבא:
   • עמדו על משמעות דבריהם בברייתא עצמה. מהי השאלה המרכזית שהם דנים בה, ומהו יסוד החילוק ביניהם?
   • עיינו משנה שביעית פ"ג מ"י ובתוספתא בבא קמא פ"ב הי"ב.
4. מחלוקת רבה ורב יוסף:
   • עמדו על פרשנותם למחלוקת התנאים וליחס בין פרשנותם ובין פשט הברייתא.
   • כיצד הם מפרשים את המונח "כי יפתח"?
   • מהם המחייבים של בור כפי שעולה מתוך דברי האמוראים?
5. ראשונים על הסוגיה (מעבר לרש"י):
   • מט: תד"ה החופר בור, ברה"ר ופתחו לרה"י, ברה"י ופתחו לרה"י אחר (מה פשר ההו"א של ר"י שהיה מקום לפטור בפותח לרשות היחיד של אחר?), על הכריה, בבור ברשותו.
   • רמב"ם הלכות נזקי ממון פי"ב הלכות א-ג
   • רשב"א ב. ד"ה שדרכן להזיק וממונך ושמירתן עליך.
6. כא., "לימא בבור ברשותו… הא חזי להו" (כבר למדנו במסגרת שן ברה"ר).
7. בעלות על בור בלי פתיחה וכרייה:
   • ראו את דרשת המכילתא דרשב"י, מהדורת אליאס עמ' 337 משו' 15.
   • ירושלמי ב"ק עמ' 1201 שורות 16-12, "אין לי אלא… כרשות". (פירוש ביפה עינים מט: ובתוספאת כפשוטה עמ' 51).
   • פסק הרמב"ם הנ"ל עם פירוש יד פשוטה (דיון רחב אצל אליאס עמ' 48-47).
8. אפשרות להתחייב על בור שאחר כרה אך הוא ברשותי:
   • מח. "אמר רבא הכניס שורו… דכרייה דמי" וברש"י ד"ה ובעל חצר, ובתד"ה אע"ג (ראב"ד ד"ה הכא כיון).
   • מט: סוף תד"ה ברה"י ופתחו לרה"י.
9. נחוניה חופר שיחין:
   • מקבילה בירושלמי שקלים, עמ' 619.
   • עוד על רבי חנינה בן דוסא – משנה ברכות פ"ה מ"ה, תוספתא ברכות פ"ג ה"כ ובבבלי ברכות לג..
   • יונה פרנקל, עיונים בעולמו הרוחני של סיפור האגדה, עמ' 22-18.