מראי מקומות
ב. איזהו בור האמור בתורה?
- עיינו במקורות התנאים העוסקים בתיאור הבור האמור בתורה – המשנה על שני ענפי הנוסח שלה, תוספתא פ"ו הלכות ד-ה, מכילתא דרשב"י.
- בפרשנות המקורות קחו בחשבון את הבנתכם את הריאליה של בורות ושל דרכי החפירה של בור.
- עמדו על היחס בין המקורות ועל עמדות היסוד הננקטות במקורות אלו באשר לחיוב בור.
- ביאור המקורות בתוספתא כפשוטה מעמ' 50 ואילך.
- תוכלו להיעזר בטבלה המצורפת .
- סוגיית הגמרא:
- לימדו את הסוגיה מט: עד המשנה הבאה.
- עמדו על מבנה הסוגיה.
- ברייתת רבי ישמעאל ורבי עקיבא:
- עמדו על משמעות דבריהם בברייתא עצמה. מהי השאלה המרכזית שהם דנים בה, ומהו יסוד החילוק ביניהם?
- עיינו משנה שביעית פ"ג מ"י ובתוספתא בבא קמא פ"ב הי"ב.
- מחלוקת רבה ורב יוסף:
- עמדו על פרשנותם למחלוקת התנאים וליחס בין פרשנותם ובין פשט הברייתא.
- כיצד הם מפרשים את המונח "כי יפתח"?
- מהם המחייבים של בור כפי שעולה מתוך דברי האמוראים?
- ראשונים על הסוגיה (מעבר לרש"י):
- מט: תד"ה החופר בור, ברה"ר ופתחו לרה"י, ברה"י ופתחו לרה"י אחר (מה פשר ההו"א של ר"י שהיה מקום לפטור בפותח לרשות היחיד של אחר?), על הכריה, בבור ברשותו.
- רמב"ם הלכות נזקי ממון פי"ב הלכות א-ג
- רשב"א ב. ד"ה שדרכן להזיק וממונך ושמירתן עליך.
- כא., "לימא בבור ברשותו… הא חזי להו" (כבר למדנו במסגרת שן ברה"ר).
- בעלות על בור בלי פתיחה וכרייה:
- ראו את דרשת המכילתא דרשב"י, מהדורת אליאס עמ' 337 משו' 15.
- ירושלמי ב"ק עמ' 1201 שורות 16-12, "אין לי אלא… כרשות". (פירוש ביפה עינים מט: ובתוספאת כפשוטה עמ' 51).
- פסק הרמב"ם הנ"ל עם פירוש יד פשוטה (דיון רחב אצל אליאס עמ' 48-47).
- אפשרות להתחייב על בור שאחר כרה אך הוא ברשותי:
- מח. "אמר רבא הכניס שורו… דכרייה דמי" וברש"י ד"ה ובעל חצר, ובתד"ה אע"ג (ראב"ד ד"ה הכא כיון).
- מט: סוף תד"ה ברה"י ופתחו לרה"י.
- נחוניה חופר שיחין:
- מקבילה בירושלמי שקלים, עמ' 619.
- עוד על רבי חנינה בן דוסא – משנה ברכות פ"ה מ"ה, תוספתא ברכות פ"ג ה"כ ובבבלי ברכות לג..
- יונה פרנקל, עיונים בעולמו הרוחני של סיפור האגדה, עמ' 22-18.