אמירה בקידושין

א. מקורות תנאיים

1. משנה מעשר שני פ"ד מ"ז.
2. תוספתא קידושין פ"ב ה"ו. ראו את הנוסחאות השונות (מצורף).
3. תוספתא גיטין פ"ו ה"ח. ראו את הנוסחאות השונות (מצורף).
4. להרחבה – תוספתא מעשר שני פ"ד הי"ד.

ב. סוגיות התלמודים

1. בבלי קידושין ו., "במאי עסקינן… אין הכי נמי". (בשלב זה לא ניכנס לעובי הקורה בעיון בסוגיה המטרימה את הדיון על לשונות הקידושין, אך ודאו ללמוד בבקיאות את הגמרא מ"ת"ר הרי את אשתי").  על "כתנאי" – רשב"א ד"ה אמר אביי.
2. ירושלמי מעשר שני פ"ד ה"ז (מצורף מכ"י ליידן).

ג. נקודות לעיון

1. משנה במעשר שני – מה משמעות המחלוקת הכפולה במעשר שני ובקידושין? מהו המכנה המשותף שלהם?
2. מה תפקיד ומשמעות האמירה ומהו יסוד מחלוקת התנאים?
3. תוספתא קידושין:
   • עמדו על היחס בין המשנה והתוספתא – מהו היחס בין "היה מדבר עמה" ובין "עסוקין באותו ענין"?
   • עמדו על הנ"ל תוך התייחסות לנוסחאות השונות בתוספתא.
4. תוספתא כפשוטה לקידושין עמ' 936-935 (מפנה גם לתוספתא כפשוטה לגיטין עמ' 898-897).
5. להרחבה – בהמשך הירושלמי במעשר שני דיון רחב בהצלבה אפשרית בין מחלוקת רבי יוסי ורבי יהודה ובין מחלוקת תנאים בגיטין. כמו כן יש סוגיה מקבילה בגיטין פ"ו ה"א.

ד. להמשך העיון

לאחר השלמת לימוד מקורות היסוד בספרות התנאים בעניין הצורך באמירה ומשמעותה, נשלים את הנושא על ידי לימוד דברי רב פפא על נתן הוא ואמרה היא, ויחסה לסוגיה ו. (דן בזה הרשב"א שציינתי אליו בדף מקורות 23). משם נמשיך את העיון בלימוד של הסוגיה ה: בדיון אודות ידים וזיקתה לקידושין, ובלימוד לשונות הקידושין ו..