פרק ב' | לג, א

שיעור 37 -אבדתו קודמת לאבדת שאר אדם

  • אבדתו קודמת לאבדת שאר אדם: הגמרא מנמקת 'אפס לא יהיה בך אביון'. הפסוק מתםרש לא כתיאור מצב אלא כציווי: מוטלת עלינו החובה לוודא דשלא נהיה אבינוים. עם זאת, היישום לא פשוט, כי לא כל מקרה של אבדה שלו מול של חבירו קשורה בעיקרון הז. שהרי ייתכן והוא איבד דבר פעוט והוא מאד עשיר ואילו חבירו איבד דבר יקר. דומה שלכן הסוגייה מיד מסייגת ואומרת שלא נכון לעמוד תמיד על הקדימה שלו לשל חבירו, מוטלת על אדם חובה לעזור לאנשים אחרים.
  • תחילת העיון באבידת אביו ואבידת רבו, יימשך בשיעור הבא.

שיעורים נוספים
בסדרה/בנושא:

שיעור 39 -עיסוק במקרא, משנה ותלמוד

פרק ב' | לג א-ב

שיעור 38 -אבידת רבו ואבידת אביו

פרק ב' | לג, א

שיעור 36 -פריקה וטעינה, צער בעלי חיים

פרק ב' | לב, ב

שתפו שיעור זה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *