פרק ב' | לג, א

שיעור 38 -אבידת רבו ואבידת אביו

תקציר השיעור

  • נוסח המשנה בכ"י קויפמן וברי"ף ועוד שאבידת הרב קודמת לאבידת האב, ואם האב שקול אבידת האב קודמת. ירושלמי הוריות מפרש ששקול הכוונה שהוא שקול לרב לא בחכמה אלא בהשפעה על הבן, כלומר שהוא לימד אותו בדומה לרב. לכן מובן למה האב קודם, כי הכוונה שאף הוא הרב.
  • רמב"ם גזילה יב:א פוסק שאבידת רבו מובהק קודמת לאבידת אביו, ואם אביו שקול, האב קודם לרב. בהלכות ת"ת ה:א הוא פוסק שהאב קודם אם הוא תלמיד חכמים.
  • הרבה סברים נאמרו לפתרון הסתירה. ר' יהושע הנגיד הציע שבהל' ת"ת מדובר ברב שאינו מבוהק. כבר הכ"מ הראה שהרמב"ם עוסק ברבו מובהק. הגהות מיימוניות וכ"מ אומרים שיש טעות סופר בלשון הרמב"ם בהלכות ת"ת, אולם נוסח זה מופיע בכל כתבי היד.
  • נראה לקבל את הצעת הלחם משנה שהרמב"ם הבחין בין קדימות בו יחזיר את 2 האבידות, והשאלה היא רק איזו אבידה להחזיר קודם. במקרה זה, אם האב תלמיד חכמים, ישיב את שלו קודם, וש לו קדימה בדיני כיבוד אב ואם. בהלכות גזילה מדבור שישיב רק אבידה אחת, והשקימה היא לבחור אביזה של מי להחזיר. כאן נקבע שהרב קודם והאב קודם לו רק אם הוא שקול. נראה כאן מדובר במי לתמוך כלכלית, וכאן הרב עדיף כי הוא זקוק לו בהווה. ביאור הנימוק שרבו מביאו לחיי העולם הבא לא מתבאר שיש חובה גדולה יותר לכבד את הרב אלא שהאב בעבר העניק לו חיים והרב מעניק לו בהווה ובעתיד.

שיעורים נוספים
בסדרה/בנושא:

שיעור 39 -עיסוק במקרא, משנה ותלמוד

פרק ב' | לג א-ב

שיעור 37 -אבדתו קודמת לאבדת שאר אדם

פרק ב' | לג, א

שיעור 36 -פריקה וטעינה, צער בעלי חיים

פרק ב' | לב, ב

שתפו שיעור זה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *