מראי מקומות

סוגיות הגמרא

1. לימדו גמרא עם רש"י את הסוגיות הנותרות של צדקה, ט. "ואמר רב אסי לעולם לא ימנע אדם" עד סוף הברייתא של מונבז המלך (יא.).
2. במהלך הלימוד מומלץ לא לראות בסוגיה אוסף ממקרי של הרבה מקורות אלא לעמוד על החטיבות השונות ועל הרעיונות המרכזיים של הסוגיה.
3. לתועלת המעיינים, העליתי לאתר שלנו קובץ של הסוגיה.

צדקה והקדש

1. ח: – אין עושין שררות, והמקור מ"והם יקחו את הזהב"
2. ט. – ברייתת אין מחשבין
3. שלישית השקל – העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט, עני חייב בנתינה – גם מצד שיהיה בתנועת נפש של נותן וגם יש לכל אחר מניה, חשוב לעיין בפסוקים בנחמיה פרקים ט-י, החזרה למחצית השקל יש בה הדגשת הכפייה
4. שקולה צדקה – לא עוד מצוה אלא מצוה מכוננת של תודעה דתית
5. שוקל שקלו ומתכפר
6. י: – ריב"ז – כשם שחטאת מכפרת לישראל כך צדקה מכפרת לאומות העולם
7. נוסיף לזה מקורות נוספים – כל ההכללה של צדקה בנדרי הקדש

תלמידי חכמים

1. ח: ואוהביו כצאת השמש,
2. זוכה לבנים בעלי חכמה
3. י. – אשבעה בהקיץ
4. י: – אשרי מי שבא ותלמודו בידו

ר' אלעזר

1. גדול המעשה – שבח הצדקה הציבורית
2. רבא – עשו הדדי – צדקה כהפנמת מלכות ד' מול מלכות בשר ודם
3. מר עוקבא – המוקד אינו פתרון בעיית העוני ומצוקת העניים אלא בצורך האדם לתת כלפי שמיא, ואם לא נותן הקב"ה גובה באמצעות הגויים
4. כל פרוטה ופרוטה מצטרפת – צדקה מוצגת כהגנה, יש מענה ליאוש מגודל העוני והיכולת שלי להתמודד אתו, ויש ממד שמדגיש את הקופה ולא רק את מעשה הנתינה, יש גם הצגת תועלת הקופה הציבורית.
5. מתן בסתר:
   • עדיפות צדקה (עשייה) על פני תפילה
   • מתן בסתר הוא נציג של מובהק

ר' יצחק

1. תפיסה אחרת של צדקה
2. דיין שנוטל שוחד – לעומת ח: דיין שדן דין אמת לאמתו.
3. מודל אחר של צדקה – נתינה אישית ופיוס בדברים, מכניס את הממד האישי של דברים
4. רמב"ם מדגיש ממד אישי של פיוס בדברים
5. רודף צדקה – מעלה בעיה ישנה מדברים – הקושי לתת. יש כאן יסוד דומה של ברכת ד' המזכיר את האמור קודם בחטיבת ר' אלעזר שהממון הוא של הקב"ה, ואעפ"כ הדגש שונה – לא נתינה לד' אלא נתינה לעני שד' ימלא את הקופה.
6. בני אדם מהוגנין – בניגוד לר' אלעזר שאפילו אם גויים נוטלים מהווה צדקה, כאן המבט הוא על העני המקבל ולכן חשוב להקפיד שיהיה הגון.