מראי מקומות

א. פתיחה

בלימוד היום נעיין ביחס בין הסוגיות השונות העוסקות במחייב של בור, בעיקר ביחס שבין מחלוקת רב ושמואל ובין מחלוקת רבי נתן וחכמים, ובסיכום השאלה אודות חיוב על חבטה בקרקע עולם. את הסוגיות כולם אתם מכירים, אני מפנה לדיונים של הראשונים בנדון.

בהמשך השבוע נעסוק בפטור כלים ואדם בבור.

ב. מבט מסכם על מחייב בור

1. הסוגיות העומדות לדיון:
   • כח – מחלוקת רב ושמואל והדיון על נתקל בקרקע ונישוף באבן.
   • נ: – מחלוקת רב ושמואל על הבל וחבט.
   • נב: – נג. – נפל מקול הכורה לאחורי הבור
   • נג. – הניח אבן על פי הבור
2. תוספות:
   • כח: תד"ה ונשוף באבן – שימו לב לדיון הן בשמואל (רוב התוספות) והן ברב (בסוף).
   • נ: תד"ה לשמואל אגובה נמי מחייב
3. חידושי הראב"ד:
   • כח: ד"ה אבל נתקל בקרקע (מהדורת אטלס עמ' סז).
   • נ: ד"ה מאי בינייהו (מהדורת אטלס עמ' קלו).
   • נג. ד"ה אמר רבא (מהדורת אטלס עמ' קמג).
4. רז"ה ורמב"ן כג: ברב אלפס:
   • הדיון נסוב על פרשנות רבי נתן והיחס בין הסוגיות.
   • התמקדות של הרמב"ן על היחס בין רב ובין מניח אבן על פי הבור, שורה 4 רחבה, "אבל יש להקשות לרב" עד "ובבור ברשותו הא מודה". היזכרו בדברי הרמב"ן על מחלוקת רב ושמואל על היחס בין בור לשור, בדין אבנו סכינו ומשאו.
5. רא"ה בשיטה מקובצת:
   • נ: ד"ה וז"ל הרא"ה ז"ל אמר רב בור
   • נג. ד"ה אמר רבא הניח אבן
   • (להרחבה – נג. ד"ה ואמאי נימא כורה גרם).
6. אחרונים:
   • דיון על מחייב בור בברכת שמואל לב"ק סימן יב, המצטט דברים יסודיים בשם הרב מבריסק.
   • רשימות שיעורי הגרי"ד עמ' קח-קיב; קצו-קצח.