שיעור 5 – המקור לחובת הברכה לפני אכילה בספרות תנאים ובבבלי

א. סוגיות התלמודים

1. בבלי:
   • משנה כ: וברש"י ד"ה ועל המזון וד"ה ואינו מברך; שם, כא., "אמר רב יהודה…תיובתא".
   • מח:, "תנו רבנן מנין לברכת המזון… והלבנון".
   • לה. – סוגית הפתיחה לפרק שישי.
   • נא. "בעו מיניה מרב חסדא… אידחי".
2. ירושלמי:
   • פ"ו ה"א, מה' אקדמיה עמ' 48 שו' 45 – עמ' 49 שו' 7.
   • פ"ז ה"א, י"א ע"א, "כתוב בתורה ברכה לפניה… לא כל שכן" (מה' אקדמיה עמ' 55 שו' 48 – עמ' 56 שו' 17).

ב. הערות על סוגיות הבבלי

1. מה משמעות ההפרדה של הבבלי בין מקורות התנאים? מה פשר הבאת דרשת המכילתא בפרק שביעי ולא במסגרת הדיון בתחילת פרק שישי?
2. על היחס בין הסוגיה מח: והסוגיה כא. – רשב"א ברכות מח: ד"ה הא דאיפליגו; מאירי מח: ד"ה כבר ביארנו (עמ' 182 במהדורת דיקמן).
3. הערות לסוגיה לה.:
   • דרשת "אחליה והדר אכליה":
     • ראו את ההפניה של ר' עקיבא איגר בגליון הש"ס לירושלמי.
     • להרחבה – דיון על מחלוקת כרם רבעי או נטע רבעי, במבוא לנוסח המשנה עמ' 16-13.
   • שלבי השו"ט בסוגיה – עמדו על התפיסות המתגלמות בשלבים השונים ועל הזיקה בין טיעוני הסוגיה ובין הבנת עולם ברכה לפניה.
4. למסקנת הסוגייה ניתן ללמוד מלימוד זה רק לכרם, קמה וזית. מה מייחד מינים אלו?
5. "סברא הוא אסור לו לאדם":
   • האם הסוגיה נסוגה מהלימוד הקודם? ראו את פירוש הר"ח לסוגיה ורשב"א ד"ה הכי גרסינן בכל הספרים (להרחבה – תוס' ר"י החסיד ד"ה וכל הנהנה).
   • מה מעמד סברה? עיינו ברמב"ם הלכות ברכות פ"א הל' א-ב ובפני יהושע לברכות לה. ד"ה גמ' אלא סברא אסור.
6. מנחת שלמה חלק א' סימן יח (מצורף).

ג. להרחבה – לקריאה ולעיון נוסף

1. י' ברנדס, "ברכות הנהנין – מקורות ומשמעותם", גרנות א', עמ' 24-9.
2. י' ברודי, "הצגה גרפית של מבני סוגיות תלמודיות", הגיון ג', עמ' 14-13.
3. א"א אורבך, "הפקר – משהו על המוסד ומקומו במציאות ההיסטורית", בתוך: מעולמם של חכמים, עמ' 262.
4. דיון על היחס בין סוגייה זו ובין סוגיית הירושלמי בתחלת פ"ו אצל ל' מוסקוביץ, "סוגיות מוחלפות בירושלמי", תרביץ ס (תשנ"א), עמ' 32-30.