א. סוגיות התלמודים
- בבלי:
- משנה כ: וברש"י ד"ה ועל המזון וד"ה ואינו מברך; שם, כא., "אמר רב יהודה…תיובתא".
- מח:, "תנו רבנן מנין לברכת המזון… והלבנון".
- לה. – סוגית הפתיחה לפרק שישי.
- נא. "בעו מיניה מרב חסדא… אידחי".
- ירושלמי:
- פ"ו ה"א, מה' אקדמיה עמ' 48 שו' 45 – עמ' 49 שו' 7.
- פ"ז ה"א, י"א ע"א, "כתוב בתורה ברכה לפניה… לא כל שכן" (מה' אקדמיה עמ' 55 שו' 48 – עמ' 56 שו' 17).
ב. הערות על סוגיות הבבלי
- מה משמעות ההפרדה של הבבלי בין מקורות התנאים? מה פשר הבאת דרשת המכילתא בפרק שביעי ולא במסגרת הדיון בתחילת פרק שישי?
- על היחס בין הסוגיה מח: והסוגיה כא. – רשב"א ברכות מח: ד"ה הא דאיפליגו; מאירי מח: ד"ה כבר ביארנו (עמ' 182 במהדורת דיקמן).
- הערות לסוגיה לה.:
- דרשת "אחליה והדר אכליה":
- ראו את ההפניה של ר' עקיבא איגר בגליון הש"ס לירושלמי.
- להרחבה – דיון על מחלוקת כרם רבעי או נטע רבעי, במבוא לנוסח המשנה עמ' 16-13.
- שלבי השו"ט בסוגיה – עמדו על התפיסות המתגלמות בשלבים השונים ועל הזיקה בין טיעוני הסוגיה ובין הבנת עולם ברכה לפניה.
- דרשת "אחליה והדר אכליה":
- למסקנת הסוגייה ניתן ללמוד מלימוד זה רק לכרם, קמה וזית. מה מייחד מינים אלו?
- "סברא הוא אסור לו לאדם":
- האם הסוגיה נסוגה מהלימוד הקודם? ראו את פירוש הר"ח לסוגיה ורשב"א ד"ה הכי גרסינן בכל הספרים (להרחבה – תוס' ר"י החסיד ד"ה וכל הנהנה).
- מה מעמד סברה? עיינו ברמב"ם הלכות ברכות פ"א הל' א-ב ובפני יהושע לברכות לה. ד"ה גמ' אלא סברא אסור.
- מנחת שלמה חלק א' סימן יח (מצורף).
ג. להרחבה – לקריאה ולעיון נוסף
- י' ברנדס, "ברכות הנהנין – מקורות ומשמעותם", גרנות א', עמ' 24-9.
- י' ברודי, "הצגה גרפית של מבני סוגיות תלמודיות", הגיון ג', עמ' 14-13.
- א"א אורבך, "הפקר – משהו על המוסד ומקומו במציאות ההיסטורית", בתוך: מעולמם של חכמים, עמ' 262.
- דיון על היחס בין סוגייה זו ובין סוגיית הירושלמי בתחלת פ"ו אצל ל' מוסקוביץ, "סוגיות מוחלפות בירושלמי", תרביץ ס (תשנ"א), עמ' 32-30.