פרק ד' | מז, ב – מח, א

שיעור 5 – חיוב מזונות ואכילת פירות על ידי הבעל

מראי מקומות

  • ח:, 'אמר רב הונא… מהא ליכא למשמע מינה', וברשב"א ד"ה כי תקינו רבנן [להרחבה – תוספות רא"ש ד"ה אמר רב הונא];  כתובות מז: תד"ה תיקנו מזונות
  • דיון הראשונים האם אפשר לומר 'איני נפדית ואיני נותנת פירות' – בבא בתרא מט: רשב"ם ד"ה כדרב הונא; כתובות מז: תד"ה זימנין ורמב"ן ד"ה הא דתניא – חשבו היטב מה היסוד להגביל את האפשרות לומר 'איני … ואיני… ' למזונות בלבד.
  • ירושלמי כתובות ד:ו – 'תניי הבעל שאמר… שומעין לו'
  • רמב"ם אישות יב: א-ה
  • עמדו על כל המבנה של חובות הבעל – מה דאורייתא, מה דרבנן – מה טיב המעגלים האלו – מה דרשה התורה ומה הוסיפו חכמים?
  • עמדו על יסוד שיטת הרמב"ם שמזונות דאורייתא ועדיין היא חלק מתנאי כתובה, מה טיב האמירה X תחת Y?
  • להרחבה – דיון רחב בפירוש יד פשוטה

נקודות שנדונו בשיעור

  • סיכום שיטת הראשונים אילו מחובות הבעל הן דאורייתא
  • עיון בסוגייה נח: – מחלוקת רב הונא וריש לקיש האם אש  יכולה לומר איני נזונית ואיני עושה
  • דיון במחלוקת הראשונים האם יש דין דומה ביחס לתקנת פדיון ופירות – הסבר שיטת תוספות ורמב"ן למה יש לחילק בין מזונות ובין פדיון

שיעורים נוספים
בסדרה/בנושא:

שיעור 25 -הכל מעלין לארץ ישראל

פרק י"ג | קי, ב

שיעור 24 -קביעת מקום מגורים

פרק י"ג | קי, א-ב

שיעור 23 -כיסוי ראש לנשים

פרק ז' | עב, א – ב

שתפו שיעור זה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *