מראי מקומות
- ח:, 'אמר רב הונא… מהא ליכא למשמע מינה', וברשב"א ד"ה כי תקינו רבנן [להרחבה – תוספות רא"ש ד"ה אמר רב הונא]; כתובות מז: תד"ה תיקנו מזונות
- דיון הראשונים האם אפשר לומר 'איני נפדית ואיני נותנת פירות' – בבא בתרא מט: רשב"ם ד"ה כדרב הונא; כתובות מז: תד"ה זימנין ורמב"ן ד"ה הא דתניא – חשבו היטב מה היסוד להגביל את האפשרות לומר 'איני … ואיני… ' למזונות בלבד.
- ירושלמי כתובות ד:ו – 'תניי הבעל שאמר… שומעין לו'
- רמב"ם אישות יב: א-ה
- עמדו על כל המבנה של חובות הבעל – מה דאורייתא, מה דרבנן – מה טיב המעגלים האלו – מה דרשה התורה ומה הוסיפו חכמים?
- עמדו על יסוד שיטת הרמב"ם שמזונות דאורייתא ועדיין היא חלק מתנאי כתובה, מה טיב האמירה X תחת Y?
- להרחבה – דיון רחב בפירוש יד פשוטה
נקודות שנדונו בשיעור
- סיכום שיטת הראשונים אילו מחובות הבעל הן דאורייתא
- עיון בסוגייה נח: – מחלוקת רב הונא וריש לקיש האם אש יכולה לומר איני נזונית ואיני עושה
- דיון במחלוקת הראשונים האם יש דין דומה ביחס לתקנת פדיון ופירות – הסבר שיטת תוספות ורמב"ן למה יש לחילק בין מזונות ובין פדיון